Blog Layout
אלי דקל-דליצקי
17 מאי 2020
רקע היסטורי
הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנערך בתיווך אמריקאי, כלל כמה מרכיבי ביטחון שנועדו לצמצם את האפשרות שישראל תופתע שוב על ידי המצרים.[1] המרכיב המרכזי היה הסכמת מצרים לפירוז מלא של החלק המזרחי של סיני, ופירוז חלקי של מערב סיני, המאפשר למצרים להחזיק בחלק המערבי כוחות צבא בהיקף שלא יעלה על דיביזיה ממוכנת מוגברת. כדי לפקח על ביצוע ההסכם, סוכם בין היתר, כי תוקם תחנת האזנה אמריקאית בג'בל אום חשיבה שתאזין ותתריע מפני הכנסה לסיני של כוחות בכמות החורגת מן ההסכם. נוסף על תחנת ההאזנה סוכם כי בסיני יוקם כוח רב־לאומי, שיכלול גם כוחות של צבא ארצות הברית, שיסייר ויוודא את מילוי תנאי ההסכם.
ג'בל אום חשיבה הוא רכס הררי הנמצא במערב סיני, בין ציר האורך המרכזי איסמעיליה-רפידים -קציעות, לבין ציר ואדי גידי המחבר את ציר קהיר-ג'ניפה, עם מרחבי התמרון של ואדי מלייז. בפסגת ההר, בגובה 723 מטר מעל פני הים, הקים צה"ל בשעתו את מוצב הפיקוד הקדמי של פיקוד דרום, שממנו נוהלה מלחמת יום הכיפורים. בצד מוצב הפיקוד הקים אגף המודיעין את בסיס ההאזנה המרכזי לצבא מצרים. בעקבות הסכם השלום פוצץ צה"ל את כל מתקניו על ג'בל אום חשיבה והאמריקאים בנו במקום בסיס האזנה גדול, המאפשר בעיקר ציתות לכוחות צָבא מצריים בדרכם לחציית תעלת סואץ ולכניסתם לסיני.
הסיום המביש של צבא מצרים במלחמת יום הכיפורים, שבו ארמיה שלהם כותרה והייתה נתונה לחסדי ישראל וארצות הברית שעמדה מאחוריה, לא השאיר למצרים אפשרויות רבות והיא נאלצה לחתום על הסכם, מביש מבחינתה, שבו "באו גויים בנחלתה" ומפקחים על צעדיה.[2]
ואכן, מאז חתימת ההסכם, עוד בטרם יבשה הדיו, החלו המצרים לנסות ולכרסם בו בכל דרך אפשרית,[3] כך שהפיקוח האמריקאי על ביצוע ההסכם היה בהחלט רצוי לישראל. למען האמת, ישראל, שחפצה מאוד בהסכם השלום, העלימה עין לא פעם מההפרות המצריות ולעיתים לא דיווחה עליהן "לשוטר" האמריקאי.[4]
האמריקאים נוטשים את בסיס ההאזנה שלהם בג'בל אום חשיבה
מניתוח השוואתי של צילומי לוויין עולה כי בסיס ההאזנה נטוש ונמצא בתהליך פירוק. בצילום הראשון מ־2010–2013, יש בבסיס אנטנות רבות וכלי רכב חונים בסככות הרכב. בצילום השני, מאוקטובר 2018, פורקו האנטנות[5], פורקו כל סככות הרכב והבסיס נראה ריק.
בשנה 2015 לכל המאוחר,[6] החליטו המצרים על בניית מרכז הפיקוד שלהם על כל הכוחות בסיני בג'בל אום חשיבה סמוך מאוד למרכז ההאזנה האמריקאי. לקראת שנת 2018 הושלמה בניית הבסיס הגדול. המתחם המצרי כולל למעשה שתי מחנות המוקפים בחומות, מחנה המפקדה, ומחנה של שדה תעופה צבאי המשמש את המפקדה. המחנות נבנו על כביש הגישה היחידי המחבר את תחנת ההאזנה לכביש ואדי גידי. נוצר מצב משונה שכל מי שחפץ להגיע לתחנת ההאזנה צריך לעבור דרך שני מחנות צבא מצריים ובידוק של שלושה ש"ג מצרים. אם האמריקאים והמצרים היו מעוניינים בקיומה של תחנת האזנה, ניתן היה, בעלות כספית לא גבוהה, לסלול כביש עוקף למפקדה המצרית כדי שהבאים בשעריה לא ייאלצו לעבור את התהליך המביש של הבידוק. מכיוון שלא נסלל כביש כזה, אני מעריך שההחלטה האמריקאית לעזוב את המקום נפלה עוד לפני שנת 2015.
האמריקאים שוקלים לעזוב את הכוח הרב־לאומי של האו"ם בסיני
בעיתון הארץ[7] דווח כי שר ההגנה האמריקאי, מארק אספר, מוביל מהלך להוצאת החיילים האמריקאים מהכוח הרב־לאומי המפקח על הסכם השלום ישראל-מצרים. העיתון הוסיף כי ישראל מתנגדת למהלך זה.
סיכום
המודיעין האמריקאי הוא גוף גדול ועתיר משאבים, ואני מעריך כי גוף זה מודע היטב לתשתית הצבאית שהמצרים בונים בסיני. תשתית זו "מכינה את הקרקע" לאפשרות של עימות צבאי בין ישראל למצרים. אני רוצה להאמין, כי האמריקאים שמו לב שמאז שנת 2007 הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, וזו הפרה בוטה של הסכם השלום שהם שושביניו. אין ספק שהאמריקאים מודעים גם לתהליך החימוש המואץ העובר על מצרים מאז שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון.
על רקע זה אני מתקשה מאוד להבין מדוע הם נטשו את תחנת ההאזנה ומדוע הם שוקלים לעזוב את הכוח הרב־לאומי בסיני – צעד שעלול להביא לביטול הכוח, ולהרגשה מצרית ש"הכול שרוי לך".
יש מי שיטען כי חלפו כבר למעלה מ־40 שנה מאז חתימת ההסכם, ו"הילדים גדלו ואינם זקוקים עוד למטפלת". תשובתי לטענה זו היא שהילדים לא גדלו, והם עדיין מתקוטטים. כך, למשל, מאז שרפת שגרירות ישראל בספטמבר 2011, עדיין אין למעשה שגרירות ישראלית אמיתית בקהיר.[8] הטענה ש"הזמן עושה את שלו" היא טענת כזב. כבר חלפו 70 שנה מאז מלחמת העולם השנייה, וחיילים אמריקאים רבים עדיין שוהים בבסיסים ביפן ובגרמניה.
מעניין מאוד לדעת, כיצד התקשורת בישראל אינה מודעת, או שאינה רוצה לדווח, על היעלמו של מרכיב ביטחון חשוב בהסכם השלום בין ישראל למצרים.
הערות
[1]. מצרים הפתיעה את ישראל פעמיים: הפעם הראשונה הייתה בפברואר 1960, ובה המצרים הכניסו לסיני כוחות גדולים שנערכו על גבול ישראל-מצרים בניגוד להסכמות בין המדינות לאחר מלחמת קדש בשנת 1956. הפעם השנייה הייתה התקופה שקדמה למלחמת ששת הימים ובה המצרים שוב הכניסו כוחות גדולים לסיני וגרמו לפתיחת מלחמה יזומה מצידנו.
[2]. מאמר שלי מ־25.12.2019 ובו אני מצטט את דבר האלוף במיל' עמוס גלעד.
[3]. ראו את ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע" שבו אני מספר על חלק קטן מהניסיונות של המצרים להפר את ההסכם
[4]. שם.
[5]. פרוק האנטנות הוא קביעה מקצועית של מפענח צילומי אוויר החפץ להישאר בעילום שם
[6]. עבודות הבניה החלו בשנת 2016. אני סבור שכדי לתכנן אתר שכזה דרושה שנה לפחות
[7]. https://www.haaretz.co.il/news/world/middle-east/1.8830953
[8]. מאמר שלי מתאריך 25.12.2019 ובו אני מצטט את דבר האלוף במיל' עמוס גלעד. http://www.dekelegypt.co.il./191225
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
