רקע היסטורי
כבר בשנת 1973 נפל לידי צה"ל מסמך שלל ובו הנחיות לגידול גידולים חקלאיים בשדות התעופה שבדלתה. המסמך אינו מונח לפניי אך למיטב זיכרוני, הטיעון היה ביטחוני, כדי שהמסלולים ייטמעו בסביבה החקלאית וכך יקשה לזהותם ולתקוף אותם.
אחרי שצבא מצרים יצא מהמחילות שבהן שהה עד למלחמת יום הכיפורים ועבר למחנות צבא מודרניים שנבנו עבורו על יד הנשיא סאדאת במסגרת פרויקט "הערים הצבאיות",[1] החל אט-אט תהליך של פיתוח חקלאות לצד מחנות הצבא השוכנים בסמוך למקורות מים זמינים. זה החל בשדה ירק קטן שנועד להעשיר את המטבח הצבאי אבל עד מהרה התפתח הרעיון לשדות, לפרדסים ואף לרפתות, שתוצרתם היא לעיתים מעבר לצורכי החיילים במחנה.
בשלב כלשהו הפך נושא הגידולים החקלאיים לצד מחנות הצבא למדיניות רשמית של הצבא המצרי והחלה בנייה מסודרת של מתקנים חקלאיים, כגון הקמת מכונות קונוע להשקיה מעגלית [2] (מתקני המטרה מעגליים) וחממות. הוקמו חממות "פשוטות" בגודל של 10X36 מטר בגובה של כ־2.5 מטר, ונבנו גם חממות משוכללות יותר בגודל של 50X50 מטר לחממה. כך, למשל, בחלק הצפוני של מחנות הקסטפ הוחל כבר לפני שנת 2003 להקים שדות עם פלחה וחממות. כיום מדובר בשטח של כ־900,000 מ"ר של פרדסים, מטעים וחממות. ברור שמיזם בגודל שכזה נעשה בהנחיה של הצבא ואינו גחמה של מפקד מקומי החפץ להעשיר את המטבח ביחידתו בירקות טריים ואולי גם את ה"קופה הקטנה" של היחידה שלו.
התוכנית לפיתוח החקלאות במצרים [3]
בהודעת הממשלה בפני בית הנבחרים ב־3 במרס 2016 בנושא "מגה תוכניות לפיתוח מצרים" נמסרו גם התוכניות לפיתוח החקלאות במצרים. היעד הכללי של ממשלת מצרים לטווח הרחוק הוא להוסיף עוד 23 מיליון דונם לאדמות החקלאיות המצריות, ובכך להגדיל ב־20% את כלל השטחים המעובדים עיבודים חקלאיים.
הפיתוח מתוכנן להתבצע באזורים האלה:
א. סיני – 546,000 דונם. מקור המים מערכת ההשקיה של הנילוס
ב. מצרים – 5,754,000 דונם. מקור המים מערכת ההשקיה של הנילוס.
ג. "העמק החדש" במערב מצרים – 16,800,000 דונם. מקור המים בארות ארטזיות
יודגש כי מצרים זכאית, על פי הסכמי חלוקת מימי הנילוס, לצרוך 55.5 מיליארד מ"ק מספיקת הנהר וכבר בשנת 2018 היא צרכה 60 מיליארד מ"ק ממימיו.[4] כלל לא ברור כיצד המצרים מתכננים את הגדלת השטחים החקלאיים כאשר כבר היום הם "במשיכת יתר" של מימיו.
צבא מצרים בונה חממות ענק
בשנת 2017 החל צבא מצרים במיזם גדול להקמת חממות מודרניות על שטח כולל של 420,000 דונם. המיזם מבוצע בשיתוף החברה הסינית SINOMAC, והחברה הספרדית RUFEPA. המיזם הוא, ככל הנראה, חלק מ"מגה תוכניות הפיתוח של מצרים" שהוזכר לעיל
מדובר בחממות גדולות במיוחד משני דגמים: גודלו של דגם אחד 102X100 וגובה של 6 מטר (הרוב), ואחד 100X40 מטר. החממות מצוידות בציוד מודרני לגידול מבוקר של ירקות, פירות ופרחים ועקב גובהן ניתן לגדל בהם אף עצי פרי. התכנון הוא שעיקר תוצרתן תופנה ליצוא בדרך האוויר או בים (המתכנן בונה על רשת הכבישים המפותחת מאוד במצרים שתאפשר ניוד מהיר מהחממות לנמלי היצוא). בכל אתר חממות נבנים מתקני אריזה חדישים למיון התוצרת ולשינועה במהירות לנמלי היצוא ולשווקים.
לעת עתה מאותרים האתרים האלה:
א. חממות 10 ברמדאן. נמצאות מצפון לעיר 10 ברמדאן שמצפון לכביש המדברי קהיר איסמעיליה. בניית האתר החלה לאחר אפריל 2017 והוא משתרע על שטח של כ־12 מיליון מ"ר. העבודות נמצאות בשלב מתקדם. במרחק של 13 ק"מ מאתר החממות נמצאים מחנות הקבע של דיביזיית שריון שחייליה השתתפו, קרוב לוודאי, בהקמת האתר וכנראה אף ייקחו חלק בתפעולו השוטף.
ב. חממות אבו סולטן.
נמצאות כ־10 ק"מ ממערב לאגם המר הגדול בקרבת שדה התעופה פאיד. בניית האתר החלה בדצמבר 2017 והוא משתרע על שטח של כ־50 מיליון מ"ר. באזור מחנות צבא רבים, שחייליהם כפי הנראה, נוטלים חלק בבניית האתר. נכון לנובמבר 2018 עבודות ההקמה נמצאות בעיצומן.
ג. חממות מחנה מוחמד נגיב. נמצאות כ־70 ק"מ ממערב לאלכסנדריה בתוך שטח מחנה המשמש כמחנה קבע לדיביזיית שריון. העבודות באתר החלו במרס 2016 ונכון ליוני 2018 החממות משתרעות על כ־11 מיליון מ"ר. העבודות בשלב ראשוני למדי,[5] ונראה שלבסוף ישתרע האתר על שטח גדול יותר.
ד. חממות קהיר מערב.
נמצאות בתוך מחנה שדה התעופה הצבאי קהיר מערב. באתר חממות בגודל 40X100 מטר שבנייתן החלה בינואר 2017. נכון לנובמבר 2018 האתר משתרע על שטח של כ־2.5 מיליון מ"ר. חממות אלה אינן מוזכרות בסרט תעמולה מצרי [6] הדן בנושא החממות. לפיכך אני משער שמיזם זה, בשונה מהאחרים, הוא בבעלות מלאה של הצבא ללא השותפים מחו"ל וייתכן שאינו מצויד בכל השכלולים הטכנולוגיים שיש באתרים האחרים.
בסך הכול, ארבעת אתרי החממות שמניתי לעיל משתרעים על שטח של 75 מיליון מ"ר. כלומר, לעת עתה מתבצעות עבודות בהיקף של כ־18% מהתוכנית לבניית חממות. מהעובדה ששני אתרים ממוקמים ממש בתוך מחנות צבא ומהרקע העשיר של שנים רבות שבהן צבא מצרים עוסק בגידולים חקלאיים בהיקף מסחרי, אני מעריך כי גם הפרויקטים החדשים שנבנו עתה יתופעלו בידי הצבא. בדרך זו תוכל מצרים להוזיל מאוד את עלויות הייצור ולהתחרות בשוקי העולם.
יצוין כי בבעלותו של צבא מצרים מפעלים רבים שאינם שייכים למערכת הביטחונית, כגון מפעל מלט בג'בל ליבני [7] וסופרמרקט גדול בסואץ.[8] כל זאת מבלי להזכיר את עשרות מפעלי התעשייה הצבאית שחלק מתוצרתם מיועדת לשוק האזרחי. שפע המפעלים שבהם הצבא נוטל חלק פעיל, משמש, בין היתר, כ"מכבסת כספים" להקטנה חשבונאית של ההוצאה הריאלית לצורכי אחזקת הצבא. דרך זו של מעורבות עמוקה בכלכלה המצרית מאפשרת למצרים להסתיר את גודל ההוצאה האמיתי ומצג שווא של מדינה שוחרת שלום שהוצאותיה לצורכי צבא קטנות במיוחד (4.4 מיליארד דולר בשנה,[9] לצבא הנחשב ה־12 בגודלו בעולם!).
הערות
[1]. ראו ספרי "מודיעין תלוש מהקרקע"
[2]. מכונה הניצבת במרכז שדה ועליה מותקן מחוג באורך של 400 מטר. המחוג סובב על צירו ומשקה שדה המשתרע על שטח של 502,400 מ"ר. המתקן מכונה "פיווט".
[3]. מבוסס בעיקר על המאמר "מגה פרויקטים לפיתוח מצרים" מאת ד"ר אחמד אבו אחסן זראד מיום 03.04.2016
http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us
[4]. גל, יצחק. הרצאה https://www.youtube.com/watch?v=0h9fQz-eoW4&index=6&list=PLNiWLB_wsOg6fe5llB_JbCJsKup7UD3c3&t=0s
[5]. סרט תעמולה https://youtu.be/Qku0VnlPLd8
[6]. https://www.youtube.com/watch?v=JKkgmNU5tqk
[7]. https://www.industryabout.com/country-territories-3/343-egypt/cement-industry/1659-arish-sinai-cement-plant
[8]. The Marker, 11.04.2013 https://www.themarker.com/wallstreet/middle-east/1.1991503
[9]. https://www.globalfirepower.com/
שתף
Contact Us
אלי דקל-דליצקי
09.03.2019
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
