המודיעין החזותי

מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל

ערוץ הפודקאסט של דניאל דושי מארח את אלי דקל. בשיחה פורס דקל מקצת מתגליותיו בתחום המעקב אחר המתרחש במצרים. לדבריו, צה"ל והאקדמיה אינם מודעים לפוטנציאל הטמון בחקר מערכות תשתית לצורך גיבוש הערכת המצב הלאומית. דקל מציע שבניין הכוח בצה"ל והיערכותו יעשו משילוב של חקר יכולות היריבים האפשריים תוך ניתוח מעמיק של התשתיות הצבאיות הנבנות כדי לאפשר ליריבים השונים את ביצוע המשימות המוטלות עליהם. עקב חוסר העומק של מדינת ישראל וחוסר יכולתה לאבד, ולו זמנית, חלקים משטחה. מדינת ישראל צריכה להיות מוכנה לעימות צבאי גם עם מדינות המקיימות אתה יחסי שלום, במיוחד מדינות העמלות ללא הרף בבניית תשתיות צבאיות למלחמה ועסוקות בהתעצמות חסרת פשר. הראיון פורסם באתר של דניאל דושי תחת השם "סא״ל אלי דקל: חשיפת סודות אמ״ן, צבא מצרים והכוונות הזדוניות של א-סיסי | הפודקאסט של דניאל דושי 81#"

לפני שש שנים התחלתי לחקור את המתרחש במצרים וגיליתי שמאז 2004 צבא מצרים מרחיב מאוד את התשתית הצבאית בסיני. בשנת 2014, לאחר ימי הטלטלה האזורית ותפיסת השלטון במצרים על ידי עבד אל־פתח א־סיסי, הואצה בניית התשתיות הצבאיות בסיני, ובו בזמן הוחל בתהליך חסר פשר של רכש אמצעי לחימה מתקדמים. תהליך זה הביא את צבא מצרים למקום ה־12 בעוצמתו בעולם ודחק את צה"ל למקום ה־18. התופעות המדאיגות של התעצמות חסרת הפשר של צבא מצרים והבנייה הנרחבת של תשתיות צבאיות בעיקר בסיני ובחזית התעלה – אינן מעסיקות את הציבור בישראל, לרבות יוצאי צבא בכירים שאיתם שוחחתי. מכוני המחקר באקדמיה, הפרשנים והעיתונאים – כולל העיתונאים לענייני צבא הניזונים ממערכת הביטחון –מזמרים כמעט כאיש אחד את הקונספציה הזאת: מצרים, אחרי שקיבלה מישראל את הגרגיר האחרון מאדמת סיני, אין לה שום אינטרס לפגוע בישראל. נהפוך הוא: יחסי האיבה (המכונים בשפה המכובסת "שלום קר") מתחממים, ומצרים מקיימת עם ישראל שיתוף פעולה ביטחוני שכעת אסור לפרסמו. במאמר שלפניכם אני מביא דברי פרופסור הדבק בקונספציה השקרית. לדעתי, זו הדגמה טובה לדרך הנלוזה שבה התגבשה קונספציית ה"שלום" שלפיה מצרים אינה מעמ

סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ג' שלפניכם מתאר את עבודת המודיעין הממושכת שאפשרה את הניצחון המהיר במלחמת ששת הימים. זאת לעומת הדשדוש של כוחותינו במלחמת שמיני עצרת-אוקטובר 2023. לדעת דקל המודיעין מאז מלחמת ששת הימים לא משקיע מספיק משאבים כדי לחפש דרכים שיאפשרו לצה"ל לנצח במהירות את אויבי מדינת ישראל, ועסוק יתר על המידה בבעיות עולמיות כגון אקלים. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/

סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק ב' שלפניכם מתאר בקצרה את פרשת "רותם" שהתרחשה בשנות הששים של המאה הקודמת. בפרשה זו הוכה המודיעין בישראל בתדהמה, כאשר גיחה שצבא מצרים נערך בסיני. בעקבות זאת העצים חיל המודיעין את יחידת האזנה המרכזית. בשיחה מנתח דקל את המשמעויות ההרסניות של החלטה זו. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר זה

סדרת ראיונות שבה מר אלעזר שטורם משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על תולדות המודיעין במטה הכללי של צה"ל בימים ההם ובזמן הזה. סדרה זו תעסוק באירועים שונים בתולדות המודיעין ותנתח כיצד עיצבו אירועים וכשלים מהעבר את דמותו והתנהלותו של אגף המודיעין כיום. פרק א' שלפניכם מתאר בקצרה כיצד נבנה חיל המודיעין וכיצד המודיעין מרבה לעסוק בנושאים אסטרטגיים חובקי עולם אך למעשה לרמטכ"ל אין קצין מודיעין שכל דאגותיו הן לסייע לו לנצח במלחמה (תנו לצה"ל לנצח). ההחלטה להפוך את ראש אגף המודיעין "למעריך הלאומי" גורמת זה שנים רבות לכך שהמודיעין במטכ"ל עוסק אולי בדברים הרי גורל כמו אקלים ושוויון לנשים אך ממעיט לעסוק בחיפוש דרכים שיאפשרו לצה"ל להכריע את אויבי המדינה בתחכום ובמהירות. סדרת הרצאות זו מבוססת על ספרו של דקל "מודיעין תלוש מהקרקע – הצלחה וכישלון בעבודת המודיעין הגאוגרפי" וכן על מאמרים והרצאות המופיעים באתר "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/

בתוכנית הביטחונית בערוץ TOV ראיין מר אלעזר שטורם את אלי דקל בשני נושאים: הצעה לפתרון חידת מספר תושבי רצועת עזה והסבר אפשרי להתנגדות המצרית לכך שצה"ל יערך על גבול רצועת עזה-מצרים (ציר פילדלפי). במהלך השיחה מתאר דקל את מעורבותה של מצרים ברצועת עזה מאז מלחמת "קדש" (1956). הראיון פורסם בערוץ TOV תחת השם: "איש המודיעין המומחה למצרים: ככה מצרים פועלת לפני השטח, היא לא מה שחשבנו"

בסדנה החודשית של "פורום "אלפרדו" לאזרוח תחקירי קרבות והפקת לקחים בראשות ד"ר אורי מילשטיין הופיע תא"ל (במיל) יוסי קופרווסר ונשא הרצאה בנושא "המודיעין במלחמת חרבות ברזל". בהרצאה התמקד קופרווסר במתן הסברים להיווצרות הקונספציה השגויה של המודיעין לפיה החמאס מורתע ולפיכך אין סכנה שייפתח במערכה רחבה מול ישראל. בתום ההרצאה התקיים דיון שבו השתתף גם סא"ל (בדימוס) אלי דקל שטען שדברי קופרווסר מגמדים את הכישלון המודיעיני במלחמה. לדבר דקל מדובר בכישלון רחב המתמשך עוד הלקחים השגויים חסרי התועלת שהופקו בחופזה אחרי מלחמת יום הכיפורים. הזמן המוקצב למגיבים לדברי המרצה בסדנאות הוא מוגבל ולכן הרחבת משנתו של דקל בנושא כשלי המודיעין לדורותיהם תוכלו למצוא באתר האינטרנט "דקל – מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר מילא שורת תפקידים באגף המודיעין וסיים את שירותו בצה"ל בתפקיד ראש חטיבת המחקר באגף המודיעין (2006-2001). כיום הוא משמש כחוקר במספר מכוני מחלק ועומד בראש המכון לחקר המתודולוגיה של המודיעין הפועל כמסגרת עמותת המל"מ של יוצאי קהילת המודיעין. סא"ל (דימוס) אלי דקל שרת בחטיבת המחקר באגף המודיעין ובשנים 1982-1979

ד"ר אורי מילשטיין, מנהל אתר "לעומק עם אורי מילשטיין", קיים דיון בנושא לקחים ראשוניים ממלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"). בדיון השתתפו ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) ) אלי דקל. בדיון העלה אלי דקל את הטענה שהמודיעין סובל מכשל רב מערכתי ששורשיו נעוצים עוד מהימים שקדמו למלחמת יום הכיפורים. הדיון הוא בן שני חלקים. בחלק הראשון נדונו כשלי המודיעין לדורותיו. ובחלק השני שלפניכם עוסק בהפקת לקחים ובהצעות לתיקון מיידי בהתנהלות של המודיעין.