Blog Layout
פיתוח מסדרון תעלת סואץ, תוכניות מול ביצוע
אלי דקל-דליצקי
25.11.2019. עדכון 12.09.2020
עיקרי המאמר
מאז מלחמת יום הכיפורים עומד נושא פיתוח מרחב תעלת סואץ במרכז העשייה של נשיאי מצרים. גם הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, לאחר שתפס את השלטון במצרים, יצא בתוכנית פיתוח גרנדיוזית שעיקרה כריית תעלה נוספת לתעלה באורך של 35 ק"מ, שתאפשר את הגדלת מספר האוניות העוברות בתעלה, ותגדיל מאוד את ההכנסות ממנה. מלבד נתיב השיט הנוסף כוללת התוכנית של הנשיא סיסי גם הקמת שורת מיזמים של נמלים וערים חדשות לאורך התעלה, כל זאת במטרה להפוך את מרחב תעלת סואץ לאזור סחר בין־לאומי. מאמר זה סוקר את תוכניות הפיתוח ובוחן את ביצועם ומביע ספק רב אם מצרים אכן תעמוד ביעדים שהציבה לעצמה.
רקע היסטורי
מייד לאחר מלחמת יום הכיפורים, לאחר שצה"ל, בעקבות הסכמי ההפרדה, נסוג מגדת תעלת סואץ, החלו המצרים לתכנן את פיתוח אזור התעלה. התוכניות היו רחבות היקף: לא רק החזרת המצב לקדמותו אלא הפיכת אזור התעלה למרכז גדול לפיתוחה של מצרים. כבר בימיו של הנשיא סאדאת החלו המצרים להרחיב את התעלה מ־180 מטר ל־320 מטר. עבודות ההרחבה כללו גם את העמקת התעלה מ־14 מטר ל־24 מטר. מיזם זה הסתיים בשנת 1980. בתוכנית פורסם כי יש כוונה גם לכרות לפחות שלוש מנהרות מתחת לתעלה המורחבת. בפועל נכרתה רק מנהרה אחת בחלק הדרומי של התעלה – מול ציר המתלה.
הנשיא חוסני מובארכ, שירש את השלטון במצרים אחר הירצחו של הנשיא סאדאת, יצא בתוכנית מקיפה ל"פיתוח פרוזדור תעלת סואץ". תוכנית זו תוחמת את השטח המשתרע מפורט סעיד בצפון עד עין סח'נה בדרום (כ־40 קילומטר מדרום לסואץ) ומכריזה עליו כעל שטח פיתוח בעל עדיפות ראשונה שבו יחולו תנאים בירוקרטיים משופרים, ולממשל המרכזי תינתן יד חופשית יותר בהפקעות קרקעות לטובת המיזם. הרעיון המרכזי במיזם הוא ניצול נתיב השיט של תעלת סואץ לפיתוח סחר עולמי חופשי ממס. במסגרת התוכנית יוקמו נמלים מודרניים, הן בפורט סעיד והן בעין סח'נה, וסביבם יוקמו מפעלי תעשייה גדולים הנשענים על קו צינורות הנפט סומ"ד המזרים נפט גולמי ממסוף עין סח'נה שבמפרץ סואץ, לעבר מסוף סידי כריר שממערב לאלכסנדריה בים התיכון.
מובארכ, בשנות שלטונו הארוכות,[1] בנה נמל מכולות גדול בפורט פואד שממזרח לפורט סעיד. לנמל נכרתה הסתעפות מיוחדת מתעלת סואץ, כך שאוניות העוברות בתעלה יכולות להגיע ישירות לנמל. אל הנמל נסלל קו רכבת מיוחד המאפשר ניוד סחורות מהנמל לעבר מצרים. הפעלת מסילת ברזל זו התאפשרה לאחר בנייה מחדש (עקב הרחבת התעלה) של גשר פירדאן.
נוסף על נמל המטענים הגדול בפורט פואד, בנה מובארכ גם נמל מטענים קטן יותר בעין סח'נה. בחלקו הדרומי של הנמל הוקם מעגן למוצרי דלק. בקרבת הנמל החל להתפתח אזור תעשייה גדול הכולל בין היתר: מפעל סוכר, מפעל דשנים, מפעלי מלט ועוד.
"מגה" תוכניות פיתוח של מסדרון תעלת סואץ, של הנשיא א־סיסי – כללי
בראשית מרס 2016, יצא נשיא מצרים בתוכנית פיתוח שאפתנית בשם "מגה תוכניות פיתוח של מצרים".[2] אבן הראשה בתוכניות אלו היא פיתוח "מסדרון תעלת סואץ". התוכנית מבוססת על התוכניות שפרסמו בעבר הנשיאים חוסני מובארכ ומוחמד מורסי, אך נוספו עליה נדבכים משמעותיים נוספים. עיקריה של התוכנית הם:
• כריית "מעקף איסמעיליה" המכונה בתקשורת "תעלת סואץ החדשה" - זהו נתיב תנועה נוסף בתעלת סואץ באורך של 72 קילומטר שיאפשר תנועה דו־סטרית של אוניות. נתיב זה מתחיל באי אל-באלח שמדרום לקנטרה ומסתיים בדרומו של האגם המר הקטן. התנועה בצפון התעלה ובדרומה תישאר חד־סטרית. בניית המעקף מאפשרת את הרחבת נפח התנועה בתעלה. המצרים ציפו להגדיל את ההכנסות מהתעלה מ־5.3 מיליארד דולר בשנה ל־13.2 מיליארד דולר בשנת 2023.
• כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.
• בניית נמל חדש לסחר בנפט ובמוצריו בסמוך לנמל המכולות בפורט פואד.
• הרחבת נמל הדשנים באדביה ונמל הנפט בעין סח'נה.
• בניית חווה מתועשת לגידול דגים בסיני, מצפון לקנטרה.
• הקמת עיר תעשייה למיליון נפש בפורט פואד: בניית מרכז תעשייתי גדול בקנטרה מערב; בניית "עמק הטכנולוגיה" בדרום מערב איסמעיליה.
• הקמת ערים חדשות למגורים: איסמעיליה מזרח (בסיני) וסואץ מערב.
• הרחבת אזור התעשייה הגדול בעין סח'נה במפעל התפלה גדול, ובמפעלים נוספים.
• סלילת כביש תעלה המזרחי פורט פואד – א־שט (סואץ - "מוצב המזח")
"מעקף איסמעליה" (תעלת סואץ החדשה)
תנועת האוניות בתעלת סואץ הייתה ביסודה תנועה חד־סטרית. כדי לקצר את משך זמן חציית התעלה ולהגדיל את נפח התנועה בה, נבנו עוד במאה הקודמת שני מעקפים שבהם תעלת סואץ מתפצלת לשתי תעלות. האחד הוא מעקף אל־באלח באורך 10 קילומטר (בקילומטרים 53–63), והאחר בתוך נתיב השיט העובר באגם המר הגדול באורך של מספר קילומטרים נוספים.
כאשר תפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא יצא במיזם שכונה "תעלת סואץ החדשה". מי שמעיין ב"אותיות הקטנות" של המיזם מגלה שאין מדובר בתעלת סואץ חדשה אלא רק בהוספת 35 קילומטר למעקף אל־באלח שקיים מקדמת דנא. ובנוסף המיזם כולל גם את הארכת נתיב לשייט העובר באגמים המרים, כך שיגיע גם הוא לאורך של 35 קילומטר. בסיומו של המיזם יאוחדו מעקף אל־באלח ומעקף האגמים וייווצר קטע באורך 80 קילומטר שבו השיט בתעלה הוא דו־סיטרי. מיזם כלכלי זה נועד להגביר את ההכנסות מתעלת סואץ מ־5.3 מיליארד דולר בשנה ליעד של 13.2 מיליארד דולר בשנת 2023.[3]
בפועל, ההכנסות מהתעלה לשנת 2018-2019 עמדו על 5.75 מיליארד דולר.[4] הפרשנות שלי לנתונים אלה היא שיש פיגור רב מאוד בתחזיות להגדלת ההכנסות. ספק רב מאוד אם הציפיות ממיזם זה יתגשמו. התחזית הקודרת שלי מבוססת על העובדה שכריית הנתיב הנוסף בתוך האגמים המרים לא בוצע וכן על ההנחה (שלא נבדקה בכלים מדעיים) כי נתיבי הסחר העולמי בתחום הנפט השתנו מאוד.
העבודות החלו בשנת 2014, והצבא נרתם לסייע בעבודות הכרייה. המיזם נחנך בקול תרועה רמה ב־6 באוגוסט 2015, אך אוניות החלו לשוט בשני הנתיבים רק זמן רב לאחר מכן. נכון לסוף שנת 2019 יש תנועה דו־סטרית רק לאורך 45 קילומטר. ביתר 120 הקילומטרים של תעלת סואץ, נותר השיט רק בנתיב אחד. כלומר, בעת תנועה בתעלה בכיוון אחד, האוניות השטות בכיוון האחר נאלצות להמתין. למרות טקס החנוכה בשנת 2015, גם כיום, חמש שנים לאחר החנוכה הרשמית, העבודות לבניית "מעקף איסמעיליה" טרם הסתיימו והמצרים ממשיכים עדיין לייצוב הגדות בקטע התעלה החדש.
בצד היתרון של הגדלת נפח התנועה וקיצור משך המעבר בתעלה, היה גם חיסרון גדול. התעלה החדשה ניתקה למעשה את קו מסילת הברזל ממצרים לסיני. ההסבר לכך הוא שבזרוע המערבית (הישנה) היה גשר מסילת ברזל (גשר פירדאן בקילומטר ה־68) והמתכננים של הזרוע החדשה (המזרחית) לא בנו גשר. לפיכך שנים מספר אין יותר תנועת רכבות בין סיני למצרים.
הדבר פוגע בפיתוח הכללי של סיני, ובמיוחד בנמל ובמסוף המכולות החדש בפורט פואד. המצרים תכננו כריית מנהרה באזור שמדרום לפורט סעיד שתשמש את הרכבת. נכון לפברואר 2020 לא הוחל בכריית מנהרה זו. לעומת זאת באוקטובר 2019 החלו המצרים להקים גשר רכבת מסתובב בפירדאן. הגשר מוקם על הזרוע החדשה של התעלה, בהמשכו של הרכבת המסתובב הקיים זה מכבר כל הזרוע המערבית (הישנה) של התעלה. העבודות הן בשלב הראשוני ולהערכתי הן תארכנה עוד שנה - שנתיים. העובדה שהמצרים בונים גשר מסתובב לרכבת מהווה סתימת הגולל לתוכניות שלהם לכרות מנהרה או מנהרות לרכבת.
כריית התעלה הנוספת גרמה למצרים נזקים עקיפים, והוצאות כספיות נוספות המעמידות בספק רב את התועלת הכלכלית מכריית התעלה החדשה. מבין הנזקים הישירים ניתן למנות את ניתוק קו מסילת הברזל לסיני למשך שנים, והעיר איסמעיליה החדשה השוממה. על העלויות הנוספות ניתן למנות את העלות הנוספת בכריית מנהרות איסמעיליה, ועל הצורך הצבאי להקים יחידות גישור נוספות כדי לגשר על מכשול המים הנוסף.
מכל האמור לעיל, נכון לעת הזו, ניתן לומר שבניגוד לתחזית של הגדלת ההכנסות מתעלת סואץ בכ-שמונה מיליארד דולר, הרי שבפועל ההכנסה הכוללת של מצרים מהתעלה לא גדלה ויתכן שאף ירדה ביחס למצב ששרר לפני כריית התעלה החדשה.
כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ
התוכנית המצרית הייתה לכרות חמש מנהרות למעבר כלי רכב ושתי מנהרות לרכבת. מתוכנית זו החלו המצרים בשנת 2015 לכרות שתי מנהרות לרכב בקילומטר ה־22 של התעלה מדרום לפורט סעיד. העבודות הסתיימו בראשית שנת 2020. בסמוך למנהרות אלה תוכננה מנהרה נוספת המיועדת למעבר רכבת. להערכתי המצרים הקפיאו תוכנית זו (ראו לעיל).
בסביבות הקילומטר ה־68 של התעלה, באזור שבו ניצב גשר הרכבת המושבת בפירדאן, תוכננה כריית מנהרה נוספת לרכבת. תוכנית זו בוטלה ובמקומה החלו המצרים באוקטובר 2019 לבנות במקום גשר רכבת מסתובב.
לא הרחק משם, בקילומטר ה־73 מצפון לאיסמעיליה נכרו שתי מנהרות למעבר כלי רכב. המנהרות נחנכו במאי 2019.
המנהרה השביעית נמצאת בדרום התעלה בקילומטר ה־141.2 סמוך מאוד למנהרת אחמד חילמי שנכרתה עוד בימי הנשיא סאדאת. העבודות החלו ב־2019, באפריל שנת 2020 חצתה מכונת הקידוח את התעלה והגיעה לסיני. ולהערכתי העבודות תימשכנה לפחות עוד שנתיים.
אין ספק כי מעבר ליתרונות הצבאיים שמעניקות המנהרות, הן תאפשרנה פיתוח מואץ של סיני שעד עתה היה חבל ארץ מוזנח, ולמעט נושא תיירות החופים, כמעט שלא זכה לפיתוח.
פרטים נוספים וניתוח המשמעויות הצבאיות והכלכליות ראו: "מנהרות חדשות בתעלת סואץ".[5]
בניית נמל חדש לסחר בנפט ובמוצריו בפורט פואד.
התוכנית כוללת הארכת תעלת הגישה לנמל המכולות ב־4.5 קילומטרים נוספים, כאשר על הגדה המזרחית של תעלת הגישה ייבנה נמל הנפט שבו יפרקו אוניות מכל ענקיות את מטען הנפט הגדול. התכולה תאוחסן בחוות מכלים גדולה שתיבנה הן בנמל והן בגדה המערבית של תעלת הגישה. הדלק בחוות המכלים ישווק לצרכנים שאין להם עניין בנפח העצום של אוניות המכל הגדולות וחפצים בדלקים שונים בכמויות קטנות יותר. במילים אחרות, הנמל ישמש, ככל הנראה, למסחר קמעוני במוצרי נפט. לצד הנמל מתוכננת הקמת עיר בת מיליון נפש ובה אזור תעשייה נרחב לתעשיות שונות בתחום האלקטרוניקה, הרכבת מכוניות ועוד.
לעת הזו המצרים עומדים לסיים את כריית תעלת הגישה ועוסקים כיום בעיקר בייצוב הגדות. במרץ 2020 הוחל בעבודות ראשוניות להקמת מספר מבנים באי שבגדה המערבית של הנמל. מלבד זאת, בגדה המזרחית של הנמל, טרם הוחל בעבודות בבניית הנמל והעיר בקרבתו. להערכתי, המכשול בקידום התוכנית נעוץ בהשבתת קו מסילת הברזל מאז שנת 2014. לפרטים נוספים על קו הרכבת המושבת, ראו לעיל.
הרחבת נמלים קיימים
כאמור, המצרים תכננו הוספת רציף לנמל הדשנים באדביה (מדרום לנמל סואץ), והוספת מעגן חדש לאוניות מכל בנמל הנפט בעין סח'נה. בנייתם של שני מיזמים אלה הסתיימה לאחרונה. לפרטים נוספים ראו: דקל, אלי "פיתוח עשרה נמלים - צבאיים ואזרחיים – במצרים".
הקמת חווה מתועשת לגידול דגים במלחה מצפון לקנטרה
המצרים, כחלק מהניסיון להתגבר על המחסור במוצרי מזון בסיסיים, מתכננים הקמה של שרשרת חוות מתועשות לגידול דגים באגמים הרדודים שלאורך החוף הצפוני של מצרים בין אל־עריש לאלכסנדריה, ביניהן, חווה לגידול דגים במלחה שבין קנטרה מזרח לבין פורט פואד.
העבודות להקמת המפעל החלו בינואר 2015, ועד עתה נבנו במקום לפחות 1,500 בריכות לדגים, רובן בגודל של 30X150 מטר. נכון לסוף שנת 2019, לא אותרו יתר מרכיבי החווה המתועשת. מפעל מעין זה אמור לכלול מפעל לייצור מזון דגים או מחסנים למזון דגים שייוצר במקום אחר, מתקני אריזה ושימור דגים, מגרשי חניה לרכב שישנע את הדגים לשווקים, משרדים ומתקנים לעובדים. במפעל יועסקו כ־5,000 עובדים שמתוכננים ל"ייצר" 10,000–15,000 טון דגים בשנה. כאמור לעיל, חווה מתועשת זו היא אחת משרשרת של כארבע חוות האמורות "לייצר" 50,000 טון דגים ושימורי דגים בשנה. המיזם הוא בשותפות עם קוריאנים וספרדים. העלות (הכוללת? של כל חווה בנפרד?) היא 1.7 מיליארד לירות מצריות (כ־95 מיליון דולר).
העובדה שמאז תחילת העבודות להקמת המפעל ועד היום, לא הוקם שום מבנה שרות לטפל בדגים, מצביעה להערכתי על האפשרות שחל קרע ביחסים עם המשקיעים מחו"ל והקמת המפעל הופסקה.
בניית שלוש ערי תעשייה
כאמור לעיל, המצרים מתכננים הקמתן של שלוש ערים טכנולוגיות: בפורט פואד עיר גדולה ובה אזור תעשייה נרחב ומגורים למיליון נפש; עיר תעשייה ממערב לקנטרה; "עמק הטכנולוגיה" (על משקל "עמק הסיליקון"?) ממערב לאיסמעיליה. נכון לסוף שנת 2020 לא הוחל בהקמת מיזמים אלו.
בניית ערים חדשות
כאמור, המצרים מתכננים בניית שתי ערים. האחת ממערב לעיר סואץ – טרם הוחל בבניינה. השנייה היא העיר איסמעיליה החדשה.
בנובמבר 2014 אישר הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את הצו בדבר הקמתה של העיר החדשה איסמעיליה. העיר שוכנת בסיני, על שפת הגדה המזרחית של תעלת סואץ. ייחודה בכך שהיא תוכננה לאפשר מגורי אנשים בעלי צרכים מיוחדים.
מאז שנת 2014 אכן נבנתה במקום העיר החדשה כמתוכנן, אבל העיר ריקה מתושבים. להערכתי, הסיבה היא קשיי התעבורה. עד ל־2016 ניתן היה לחצות את התעלה באזור זה רק באמצעות מעבורות. כשנוכח השלטון במצוקה, הוא בנה גשר צף אזרחי ששיפר את אפשרויות החצייה אבל תושבי מצרים לא הגיעו למקום והעיר נותרה בשיממונה. במאי 2019 נחנכו במקום סוף-סוף שתי מנהרות המאפשרות את חציית התעלה 7/24. ייתכן שצעד זה יביא סוף-סוף את המצרים לגור במקום, נכון לאוקטובר 2020 זה עוד לא קרה.
בניית תחנת כוח ומפעל התפלת מי ים בעין סח'נה
עוד לפני שנת 2005 פעלה בעין סח'נה תחנת כוח. בשנת 2010 (בתקופת הנשיא מובארכ) הוחל בבניית תחנת כוח נוספת בהספק של 57 Mw4. כאשר פורסמה התוכנית לפיתוח מסדרון תעלת סואץ, עמדה בניית תחנת הכוח בפני סיום. תוכנית הפיתוח החדשה כוללת גם הוספת מפעל התפלת מי ים לצד תחנת הכוח. מפעל ההתפלה מתוכנן לייצור של כ־55 מיליון מע"ק בשנה. הבנייה החלה בשנת 2017 ועתה והסתיימה בסוף 2020. יתכן שהמצרים נערכים להרחבת מפעל ההתפלה באגף נוסף.
סלילת כביש תעלה המזרחי פורט פואד – א־שט (סואץ - "מוצב המזח")
התוכנית היא להחליף את כביש התעלה הישן העובר לכל אורך הגדה המזרחית של התעלה בכביש מהיר בעל שני מסלולים בכל מסלול שני נתיבים. הכביש יאפשר חיבור נוח בין הערים: פורט פואד, קנטרה המזרחית, איסמעיליה המזרחית וסרפאום ("החווה הסינית"). המשכו של הכביש הוא ציר האוטוסטרדה: א־שט – ראס סודר – אבו רודיס – א־טור – שארם א־שיח, העובר לאורך הגדה המזרחית של מפרץ סואץ.
לעת הזו, הכביש נמצא בשלבי ביצוע מתקדמים. על הביצוע מופקד הצבא המצרי.
סיכום
פיתוח אזור מסדרון תעלת סואץ הוא אבן הראשה בתוכנית הרב־שנתית לפיתוח מצרים. המצרים ריכזו מאמץ והצליחו לבצע רק חלק מהליבה של תוכנית הפיתוח, שהיא כריית מעקף איסמעיליה וכריית חלק מהמנהרות. ממרבית התוכניות הסובבות את הליבה, שהן הנמל נפט הגדול בפורט פואד ושרשרת מפעלי התעשייה לכל אורך התעלה, כמעט לא בוצע מאומה. השינויים בדרכי הסחר העולמי בכל הקשור לשינוע נפט מהים האדום ומהמפרץ הפרסי לעבר אירופה, גרמו, להערכתי, לירידה יחסית בחשיבות תעלת סואץ. אני סבור כי הציפיות של מצרים להכפלה ואף יותר של ההכנסות מהתעלה, הן מוגזמות. העיכובים הרבים בפיתוח התעשייה הנלווית, גם הם אינם תורמים לשיפור ההכנסות. בסיכומו של דבר, לעת הזו, טרם הגיעה הישועה הכלכלית למצרים. להערכתי, המשאבים הגדולים והעדיפות שהממשל המצרי מקצה לטובת התחמשות ובניית תשתיות צבאיות, הם המכשול העיקרי לצמיחה הכלכלית במצרים.
סביר להניח כי האמור בסקירה זו מגיע או יגיע לידיעת העם המצרי שתלה תקוות כלכליות רבות בנשיאו הפעלתן והבזבזן [6]. איני יודע להעריך מה יעשה העם המצרי בעת שיסור חינו של נשיאם. מה שאני יודע הוא שהנשיא נערך לכך ברצינות. הן בהקמת יחידות מיוחדות לדיכוי הפגנות והן בהגדלה משמעותית של מערך הכליאה [7] של אלו שינסו להתקומם.
הערות
[1]. שלט במצרים בשנים 2011–1981.
[2]. 03.04.2016 http://www.sis.gov.eg/section/337/4683?lang=en-us
[3]. פרסום של רשות תעלת סואץ 16.12.2015.
[4]. מצר אל יום 24.04.2020
[5]. דקל, אלי מאי 2020 http://www.dekelegypt.co.il./200507
[6]. כגון בניית המסגד הגדול בעולם, בניית שני ארמונות נשיאות חדשים, ועיר בירה גרנדיוזית שבנייתה משדשת וחלק מהמשקיעים כבר נטשו אותה
[7]. אלי דקל מאמרים: "בתי כלא לאסירים פוליטיים" http://www.dekelegypt.co.il./191130
ו"הרחבה משמעותית של בית הכלא האל מיניה"http://www.dekelegypt.co.il./191129
שתף
Contact Us
Contact Us
זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא התנהלות מוזרה של מצרים בעניין החות'ים. כידוע מאז אוקטובר 2023 החות'ים פוגעים בתעבורת אוניות סוחר במצרי באב את מנדב, הגורמת נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית. בפגישה דנים השנים בשאלה מדוע מצרים אינה פועלת צבאית נגד החות'ים. נושא נוסף בשיחה הוא מדוע המוני העם המצרי שונאים את ישראל.
מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023.
בחלק השני שלפניכם ממליץ דקל לשלול מראש אגף המודיעין את התואר "המעריך הלאומי", כדי שיוכל לתפקד כקצין המודיעין של הרמטכ"ל במשרה מלאה, ודעתו תהיה נתונה אך ורק לאספקת מודיעין המאפשר לצה"ל לנצח. את משרת "המעריך הלאומי" ימלא ראש המועצה לביטחון לאומי.
הצעה נוספת של דקל היא לעצור מיידית את העברת בסיסי צה"ל כדי לאפשר הגנה טובה יותר על הישובים במרכז הארץ ובצפונה.
מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023.
בחלק הראשון שלפניכם שולל דקל את הרעיון להוציא את "האפכא מסתברא" מצה"ל ולהכפפתו לראש הממשלה. דקל שולל בכל מכל את תרומת "האפכא מסתברא" וטוען שזהו גוף מיותר.
כמו כן טוען דקל שמהניסיון שניצור מוועדת אגרנט (שמונתה לחקור את כשלי צה"ל במלחמת יום הכפורים) עולה כי הוועדה לא הבינה את כשלי צה"ל באותה מלחמה, ומסקנותיה התבררו כשגויות. הא לראיה - צה"ל הופתע שוב בקונספציה שגויה ולא סיפק לצה"ל התרעה, אפילו לא של מספר דקות. לפיכן כל המצפה לכך שהקמת וועדת חקירה תביא לתיקון כשלי צה"ל במלחמת שמיני עצרת – טועה.
מאז 7 באוקטובר מקיים ד"ר אורי מילשטיין מפגש שבועי עם מומחים כדי לדון במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). המפגש שהתקיים ב־27.11.24 עסק בעיקר בשאלה "משמעויות הפסקת האש שהוכרזה בין צה"ל לכוחות החיזבאללה בלבנון.
במפגש נטלו חלק: ד"ר אורי מילשטיין – מנחה, ד"ר חיים אסא, עו"ד אוהד בן אהרון, ד"ר משה ברנט, סא"ל (בדימוס) אלי דקל, פרופ' אלישע הס, תא"ל במיל' אמציה חן – פאצי, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, וסא"ל (בדימוס) דן שיאון.
סרטון זה מרכז רק את דברי אלי דקל ואת התגובות לדבריו בדיון. הטיעון המרכזי של דקל הוא שמכיוון שממשלת ישראל לא הכריזה על כוונתה להכריע את חיזבאללה, ומכיוון שצה"ל לעת הזו אינו מסוגל לבצע משימה זו, מראש מדובר ב"סבב" המסתיים בהסכמה כלשהי להפסקת אש. בדיון טוען דקל שקונספציית ה"גריעות" (פשיטות לצמצום יכולות האויב) הוכחה כקונספציה שגויה ועל צה"ל לחזור לחתירה לניצחון. כדי שצה"ל יוכל לנצח במלחמות עליו לעבור מהפכה תודעתית ולהחליף את שדרת הפיקוד העליון.
הדיון המלא פורסם באתר אתר "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין בשני חלקים בקישורים:
https://www.youtube.com/watch?v=R9hsoBE3gfM&t=2697s
https://www.youtube.com/watch?v=
זהו החלק השמיני והאחרון מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל.
בחלק זה מביעים משתתפי הדיון את דעתם על הגורם המרכזי הדרוש תיקון בהתנהלות צה"ל. ד"ר מילשטיין מציע להקים מכון לביטחון לאומי שיכשיר את הפיקוד בצה"ל ואת ההנהגה הפוליטית במדינה לנהל את צרכי הביטחון של ישראל.
אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&t=1698s
הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם "סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו"
ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 זהו חלק שביעי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה עוסק אלי דקל בהפקת לקחים ובהמלצות כיצד לשפר את יכולות צה"ל והמודיעין. דקל טוען שוועדת חקירה בנוסח וועדת החקירה שהוקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים אינה הפתרון לשיפור יכולות צה"ל. לדבריו, כיום מתברר שהוועדה לא הבינה את כשלי המודיעין והמליצה לבצע שינוים שכיום מתברר שהם היו חסרי תועלת. בהמשך מעלה דקל מספר המלצות לשיפור המצב. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&t=1698s הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם " סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו"
ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 החלק השישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מנתחים ד"ר מילשטיין וד"ר ברונשטיין את מקור כשלי צה"ל שלדעתם נובע מכך שמדינת ישראל חדלה מלחתור להיות "אור לגויים" וצה"ל נשרך אחר תרבות המערב ונוהה אחר מכוני מחקר המאוישים בידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון שתרומתם כיום לצה"ל מועטה. החלקים הבאים שיפורסמו בהמשך, יעסקו בהפקת לקחים ממלחמת שמיני עצרת. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 זהו חלק החמישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מנתח אלי דקל את תפקידי המודיעין בצה"ל ואת יישומם במהלך מלחמת שמיני עצרת. מהניתוח עולה כי המודיעין הצבאי במלחמה והשב"כ כמעט "לא סיפקו את הסחורה" ולעומת זו ה"מוסד" הפליא לעשות. מדברי דקל עולה כי מאז מלחמת ששת הימים המודיעין בצה"ל הולך ודועך. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
החלק הרביעי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל.
חלק זה הוא דיון המסכם מה שנאמר בחלקים הקודמים, שעסקו באי המוכנות של צה"ל והמודיעין למלחמה.
אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין
בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg
שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
החלק השלישי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל.
חלק זה עוסק ביכולותיו המוגבלות של צה"ל כפי שהתגלו במהלך המלחמה. הסרטון הוא השלישי בסדרה בת שמונה חלקים העוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען הד"ר אורי מילשטיין שהמקור לכשלי צה"ל במלחמה נובע מתפיסה שגויה של צה"ל לפיה פסו המלחמות הגדולות וכי ארגונים לא מדינתיים (ארגוני חבלה) לא יכולים לנהל מלחמות כמו מדינות.
אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין
בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg
שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
