אליהו דקל-דליצקי.
02.12.2019
בצילום לוויין מ־05.10.2019 נראה כי המצרים בונים יסודות לגשר רכבת בפירדאן, על הזרוע המזרחית של תעלת סואץ. בניית הגשר, שתארך ככל הנראה שנים מספר, תאפשר את חידוש תנועת הרכבות ממצרים לסיני. תנועת הרכבות לסיני פסקה לפני כחמש שנים, בעקבות כריית "מעקף איסמעיליה" (תעלה באורך 35 ק"מ המקבילה לתעלת סואץ, המאפשרת תנועה דו־סיטרית בקטע זה).
רקע היסטורי
מאז כריית תעלת סואץ ראו המתכננים צורך בקו מסילת ברזל, שיחבר בין יבשת אפריקה ליבשת אסיה. לצורך זה נבנה באזור פירדאן גשר רכבת מסתובב (כדי לאפשר תנועת אוניות), ונסללה מסילת ברזל, שהגיעה בזמנה עד לאירופה. מאז כרייתה של תעלת סואץ היא הורחבה פעמים אחדות ובכל פעם נאלצו המצרים לבנות גשר חדש. בעקבות כיבוש סיני בידי צה"ל במלחמת ששת הימים, נפתחה מלחמת ההתשה. במלחמה זו פירק צה"ל את כל מסילות הברזל שהיו בסיני (מסילות הברזל שימשו חומר גלם לבניית המוצבים המבוצרים [מעוזים], כדי שיוכלו לעמוד בהפגזות המצריות).
עם חתימת הסכם השלום הרחיבו המצרים את תעלת סואץ ובנו גשר חדש בפירדאן. הגשר באורך 640 מטר, רוחבו 12.60 מטר. במרכזו עוברת מסילת ברזל ומשני צדדיה נתיבי תנועה לרכב ברוחב שלושה מטר כל אחד. הגשר נחנך בשנת 2001 והמצרים החלו לסלול קווי רכבת בסיני, בעיקר לכיוון נמל פורט פואד, והחלו לסלול גם את קו הרכבת לכיוון אל־עריש ורפיח (כפי שהיה עוד בתקופת מלחמת העולם השנייה).
כאשר תפס הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי את השלטון במצרים, הוא החליט לכרות תעלת סואץ נוספת באורך של 35 ק"מ, כדי לאפשר תנועה דו־סיטרית של אוניות בקטע זה, ובכך להקטין את משך זמן המעבר בתעלה. התעלה החדשה ("מעקף איסמעליה"), נכרתה מאזור אל־באלח עד לאזור דוורסואר. ההחלטה הייתה נמהרת במקצת, שכן במקביל לכריית התעלה החדשה, לא תכננו המצרים גשר מסילת ברזל שיגשר עליה. נוצר מצב שמאז שנת 2014 אין יותר קו רכבת בין סיני למצרים, והגשר משמש פסל סביבתי. היעדר קו רכבת בין סיני למצרים פגע בפיתוח סיני בכלל ובנמל החדש שנבנה בפורט פואד (בגדה המזרחית של תעלת סואץ) בפרט.
כריית מנהרה למעבר רכבת מתחת לתעלת סואץ
עם ראשית כריית התעלה החדשה יצאו המצרים בתוכנית לכרות שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, אחת מהן תוכננה למעבר רכבות מתחת לתעלת סואץ. היתרון של מנהרה הוא ברור – תנועת הרכבות אינה מפריעה לשיט בתעלה. כיום סיימו המצרים את כרייתן של שתי מנהרות לרכב באזור איסמעיליה, והם נמצאים בשלבים מתקדמים של כריית שתי מנהרות לרכב נוספות באזור פורט סעיד. הם גם החלו לאחרונה בכריית מנהרה לרכב בדרום התעלה באזור ציר המתלה.
משום מה, אף אחת מהמנהרות אינה מיועדת לרכבת. להערכתי, הסיבה נעוצה בעלות הרבה של מנהרה לרכבת. רכבות נוסעות בדרך כלל רק בשיפוע מתון, דבר המאריך מאוד את המנהרה וכמובן מייקר את עלותה.
סיכום
תחילת העבודות לבניית גשר רכבת בזרוע המזרחית של התעלה בפירדאן סותמת את הגולל על תוכנית כריית מנהרה לרכבת. להחלטה זו תהיה השפעה על נפח השיט העובר בתעלה שיצטמצם עקב הצורך להפסיק את תנועת השיט למעבר רכבות. מובן שחידוש תנועת הרכבות לסיני ישפיע לטובה על פיתוח סיני ובמיוחד על פיתוחם של שלושת הנמלים בפורט פואד ובנמל הנבנה באל־עריש. אני משער שיש במצרים מי שמצר שתכנון לא יעיל של תוכניות הפיתוח ניתק את קשר הרכבות לסיני זה חמש שנים, קשר שיחודש רק בעוד שנים מספר.
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
