אלי דקל-דליצקי
15.12.2019
מבוא
בשנת 2015, לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא יצא ב"מגה תוכניות לפיתוח מצרים". זוהי תוכנית גרנדיוזית המקיפה תחומים רבים, כגון פיתוח מרחב תעלת סואץ וכריית נתיב שיט נוסף לתעלה באורך 35 קילומטר ("מעקף איסמעליה"), כריית שבע מנהרות מתחת לתעלת סואץ, פיתוח סיני ועבודות פיתוח רבות נוספות. מקום מרכזי בתוכנית הפיתוח תופסת הקמת עיר בירה חדשה למצרים. עתה, ארבע שנים מפרסום התוכנית, "יצאתי לשטח" (באמצעות מחקר בצילומי לוויין) ואני בודק מה מתבצע ובאיזה קצב.
פרק זה יעסוק בבדיקת ההתקדמות בבניית הבירה החדשה של מצרים.
מה כוללת התוכנית לבניית הבירה החדשה? [1]
בעיר החדשה יהיו 21 רבעים/מחוזות למגורים ו־25 רבעים/מחוזות ייעודיים. במרכז העיר יהיו גורדי שחקים ואנדרטה בגודל של מגדל אייפל או אנדרטת וושינגטון. יהיה בעיר פארק הגדול פי 2 מסנטרל פארק שבניו יורק, אגמים מלאכותיים, כ־2,000 מוסדות חינוך, פארק טכנולוגי, 613 בתי חולים ומרפאות, 1250 מסגדים, 40,000 חדרי מלון, פארק שעשועים שיהיה גדול פי 4 מדיסנילנד, 90 קמ"ר של חוות אנרגיה סולרית, רכבת חשמלית שתחבר אותה לקהיר. יהיה גם שדה תעופה בין־לאומי באתר המשמש כיום כשדה תעופה צבאי בשם ואדי אל־ג'נדלי.
על פי התוכנית, הפרלמנט, ארמונות הנשיאות, המיניסטריונים והשגרירויות הזרות כבר יהיו בנויים בשנים 2020–2022. העלות 45 מיליארד דולר אמריקאי (במקור כתוב ביליון). המתכננים נפגשו, בין השאר, עם נציגים מהעיר אסטנה ASTANA, שהחליפה את אלמאטי ALMATY כבירת קזחסטן בשנת 1997 כדי ללמוד מניסיונם. לעיר החדשה אין עדיין שם, אבל ניתן לנחש כי היא תיקרא על שמו של היזם, נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי
הביצוע
העבודות לבניית העיר החלו לקראת סוף שנת 2015, לאחר מסע פרסום גדול וסרטי אנימציה רבים המופצים במרשתת. באופן מעשי החלו המצרים להרחיב את שדה התעופה הצבאי כתמיה (ואדי אל־ג'נדלי) על ידי בניית מסלול תעופה נוסף ולצידו מתחם של מסוף נוסעים ומבני עזר לשדה האזרחי. במקביל החלו בבניית בית מלון מפואר המשתרע על שטח רחב. בית המלון "היהלום" נועד לשכן ככל הנראה את צמרת ההנהלה והמתכננים של העיר.
לקראת סוף שנת 2016 הוחל בסלילת רשת הכבישים המרכזית בעיר, ואף הוחל בבניית קריית הממשלה וכמה שכונות מגורים. בראשית אפריל 2017 הוחל בבניית קריית הנשיאות ובראשית 2018 הוחל בבניית ארמון הנשיא והמחנה הצבאי הגדול הסמוך אליו.
המצב כיום נכון לאוגוסט-ספטמבר 2019
במרכז עבודות הבנייה של העיר עומדת בניית קריית הממשלה שאמורה לרכז את כל מערך משרדי הממשלה המפוזר כיום בבניינים שונים ברחבי קהיר. זהו פרויקט גרנדיוזי המשתרע כל שטח של כ־10X8 ק"מ (כשטח של כל של גוש דן גם יחד). השטח מוקף בחומה גבוהה ובה שמונה שערים "מלכותיים". במרכז נבנו עשרה מבנים דמויי הפנטגון בארה"ב (שלושה מבנים בצורת מתומן הבנויים זה לפנים מזה). בתוך השטח שני מחנות צבא שכל אחד מהם מסוגל לאכלס כחטיבת משמר. בשטח הקריה גם נבנים מבני מגורים יוקרתיים לצמרת הממשל ויש בו כמובן מרכזי קניות ובילוי. מצילומי אוויר עולה כי בניית בנייני הממשל הסתיימה, אך המקום אינו מאוכלס. ייתכן שיש צורך בהשלמות של תשתיות כגון חשמל ותקשורת בתוך המבנים. כמה "חוקרים" בארץ סבורים, לדעתי בטעות, כי "עשרת בנייני הפנטגון" ישמשו את המטכ"ל המצרי החדש. לדעתי, חוקרים אלה אינם בקיאים דיים באופן בנייתם של מטות כלליים, ואני קובע בזאת שהקריה נועדה לצרכים אזרחיים ותשמש משכן למיניסטריונים השונים בממשל המצרי. כמובן, אפשרי בהחלט שגם תשמש את המשרדים של משרד ההגנה המצרי, אך מכאן ועד למטכ"ל חדש המרחק רב.
בחלק הצפוני של העיר הולכת ונבנית "קריית הנשיאות". הקריה משתרעת על שטח של כ־4X3 ק"מ שככל הנראה יוקף גם הוא בחומה. במרכז הקריה נבנה ארמון גדול מאוד לנשיאות ובסמוך ממערב לו נבנה מחנה צבאי בקיבולת של שתי חטיבות לפחות. בחלק המזרחי של המתחם יש שורה של מבנים גדולים שייעודם לא ברור לי בשלב זה. בניית המחנה הצבאי מתקדמת מאוד וייתכן שהוא אף מאויש בחלקו. יתר המתחם נמצא ברובו בשלב עבודות השלד. במזרח העיר, רחוק משכונות המגורים, נבנה מסגד ענק. על פי פרסומים מצריים הוא המסגד הגדול באולם. המסגד נחנך, אך במגרשי החניה העצומים שלו לא נראות בשלב זה מכוניות.
פרט לכל אלה נבנו בעיר כמה שכונות מגורים. בנייתם של חלק מהמבנים הסתיימה זה מכבר, אך אין סימני חיים בקרבתם, למעט שכונת "שיכוני הפועלים" המאוכלסת זה למעלה משנה. ברחבי העיר נבנו כמה מרכזי קניות שחלקם נראה פעיל. ייתכן שבשלב זה הם משמשים את עשרות אלפי בוני העיר המתגוררים ברובם במחנות עבודה בקרבת אתרי הבנייה.
סיכום
ניתן לומר בהכללה גסה כי מלון "היהלום" ושיכוני העובדים הם המקום היחידי בעיר שבו יש חיים. פרט לזאת, העיר היא עיר רפאים. איני יודע אילו תשתיות חסרות כדי שמבני מגורים שבנייתם הסתיימה זה מכבר יחלו באכלוס.
כך או כך, גורדי השחקים ויתר המיזמים השאפתניים נותרו "על הנייר" ומה שיש כיום למעשה זו קריית ממשלה שמשום מה אינה מאוישת, קריית נשיאות בבניה, כמה שכונות מגורים ומסגד ענק, המשמש כאנדרטה לפעלתנות היתר של נשיא מצרים הנמרץ.
מכל אלה אני מסיק כי יש פיגור רב בבניית העיר – דבר שמן הסתם תהיה לו השלכה על רצונם של משקיעים ויזמים לבנות במצרים בעתיד. אם השערתי תתממש, יהיו לכך השלכות על שביעות רצונם של אזרחי מצרים מנשיאם הפעלתן והבזבזן המפנה משאבים מופרזים למיזמי ראווה חסרי אופק כלכלי. [2]
את טיוטת מאמרי זה העברתי לעיונו ולהערותיו של מר צבי מזאל ששימש בעבר כשגריר ישראל במצרים. להלן תגובתו:
אלי שלום רב,
קראתי בעיון. אתה אכן צודק. יש איחור רב בקידום התוכנית. הסיבות הן רבות. זו תוכנית ענק שמצרים מתקשה להשלימה הן מבחינת הניהול והן מבחינת מקורות המימון. היא מנוהלת כיום על ידי משרד השיכון המצרי והצבא ולא נראה שיש להם את היכולות הדרושות כולל בוודאי לא את היכולת לרשת את העיר ולעשות אותה "עיר חכמה". אתה זוכר שהאמירויות שלקחו על עצמם חלק גדול של המימון והבנייה עזבו אחרי זמן קצר. הסינים נכנסו אומנם אבל רק כנראה עם השקעה כארבעה מיליארד דולר בשעה שהתוכנית נעה בין 40–50 מיליארד דולר. עם זאת יש להניח שסיסי יעשה הכול כדי להמשיך ולהצליח שכן זו לאמיתו של דבר תוכנית הדגל שלו וכישלונה משמעותו אסון.
בברכה,
צבי
הערות
[1]. ויקיפדיה באנגלית 15.07.2018
[2] ראו את מאמרי בנושא סלילת אוטוסטרדה בת שישה נתיבי תנועה לשארם א־שיח בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191110
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
