אלי דקל-דליצקי
05.05.2020
עיון בצילום לוויין מ־15 במרץ 2020 מעלה כי בשדה התעופה הבין-לאומי של אל־עריש הולך ונבנה מסלול תעופה נוסף על המסלול הקיים. שדה התעופה הוא שדה תעופה אזרחי שבשנת 2016 השתלט עליו צבא מצרים והפך את כל המרחב למתחם צבאי מבוצר. נוסף על השדה באל־עריש, נבנים בסיני עוד שני שדות תעופה חדשים, האחד בראס סודר[1] שבחוף מפרץ סואץ והאחר בסנטה קתרינה שבדרום סיני. המקור למידע זה הוא פרסום של "המרכז למחשבה ולמחקרים אסטרטגיים במצרים.[2] מרכז זה פרסם באפריל 2020 מסמך מפורט תחת הכותרת "סיני - חזון חדש לפיתוח "2014–2020". משום מה אין בפרסום אזכור לעבודות הפיתוח המבוצעות בשדה התעופה אל־עריש. אין בידי צילומי לוויין המאפשרים לאושש או להפריך את המידע בפרסום המצרי.
פרטים על שדות התעופה
כאשר החזיר צה"ל את סיני לרשות המצרים, הוא הותיר אחריו שמונה שדות תעופה שרובם נסללו בידי צה"ל. הסכם השלום מאפשר למצרים לעשות שימוש אזרחי בשדות ומדגיש שכל פעילות אווירית של חיל האוויר המצרי מעל סיני - אסורה.
המצרים העבירו את שדה התעופה באיתם (בצפון מזרח סיני בקרבת העיר ימית שחרבה) לידי כוחות האו"ם המופקדים על ביצוע הסכם השלום. את יתר השדות (למעט שדה התעופה ברפידים שנזנח), הם הפעילו לצרכים אזרחיים ואף שכללו כמה מהם ובמיוחד את שדה התעופה "אופיר" בשארם א־שיח' שהפך לשדה תעופה בין־לאומי לכל דבר.
עד שנת 2016 אומנם נחתו מסוקים צבאיים בשדות (בניגוד להסכם), אך ככלל שמרו המצרים על חזות אזרחית של השדות. בראשית שנת 2016 חלה תפנית והמצרים החלו בבניית שני מחנות צבא בתוך מתחם שדה התעופה באל־עריש ואף בבניית שישה דירים (מבנה ממוגן למטוסי קרב) בשדה. זמן לא רב לאחר מכן הם חידשו את מסלול התעופה שהותיר אחריו צה"ל ברפידים. נוסף על כך סללו מסלול תעופה נוסף, בנו שמונה דירים ואף בנו מחנה צבאי (רפידים נמצאת גיאוגרפית ממזרח לקו A ואסור לאף חייל להימצא באזור זה). התואנה של המצרים לפיתוח השדה שנקרא בפיהם "מליז" היא כי מדובר בבניית נמל תעופה בין־לאומי לפיתוח התיירות ולרווחת תושבי האזור. בקרבת המסלול הנוסף אכן נבנה טרמינל אזרחי, אך אני מסופק מאוד אם מאז בנייתו פקדו מטוסים אזרחיים את המקום.
בדצמבר 2017 ביקרו שר ההגנה המצרי בלוויית שר הפנים בשדה התעופה באל־עריש ומחבל איסלמיסטי שיגר לעברם טיל קורנט. טייס המסוק הצבאי נפגע, אך השרים ניצלו. מאז חל מהפך ביחסה של מצרים לתושבים שהתגוררו סביב השדה. הם החלו בפינוי שיטתי של אלפי האזרחים שהתגוררו בכפרים ובחוות חקלאיות באזור, הרסו את בתיהם והחלו בעקירה שיטתית של מטעי עצי הפרי. בו בזמן הם החלו בבניית חומה מבטון מזוין המקיפה שטח של 12X15 ק"מ. שטח זה הוא כשטחו של גוש דן בארצנו. לאורך החומה הוקמו עשרות מגדלי שמירה וכן נבנו מוצבי הגנה בשטח שבפנים החומה.
סיכום
בסיני יש שבעה שדות תעופה שהם די והותר לאוכלוסייה הדלילה של המקום. שדות אלו הם גם הרבה מעבר לצורכי התיירות הגוועת בחצי האי. מאז הפיגוע במטוס הרוסי באוקטובר 2015, לא רק שהתיירות גוועת, גם אין למצרים שום תוכניות אמיתיות לפיתוח סיני. התוכניות לפיתוח סיני כפי שהן באות לידי ביטוי במסמך המצרי שהוזכר לעיל, כוללות כמה מפעלי שיש, מכוני התפלה קטנים, והקמת כמה כפרים קטנטנים לבדואים. התוכניות המצריות מתעלמות מהעובדה שבנייתם של עשרות בתי מלון וכפרי נופש הופסקה, ומאז הפיגוע התכסו השלדים של אתרים אלו בחול. לעת הזו אין שום צורך בשדות תעופה נוספים עבור התיירות.
אני מבין בהחלט את הצורך הצבאי בשדות התעופה ברפידים ובאל־עריש. להערכתי הוקמו או יוקמו בסיני שדות תעופה צבאיים נוספים (אין בידי כיסוי צילומי עדכני של כל סיני ובהחלט אפשרי שכבר הוקמו שדות תעופה נוספים על אלו המוכרים לי).
למרות הצורך הצבאי המובן בשדות תעופה נוספים, אני מתקשה מאוד להבין את הצורך בשדה התעופה בראס סודר. מיקומו של השדה אינו מקדם שום תוכנית צבאית המוכרת לי, וכמובן שלהערכתי אין בו שום צורך כלכלי.
באשר לשדה התעופה החדש בסנטה קתרינה (אם באמת הוקם שם שדה תעופה חדש), זהו צעד לא כלכלי שכן שדה התעופה שהוקם על ידי צה"ל עונה לצרכי התיירות בעת הזו.
הערות
[1] בעלות של כ־190 מיליון דולר
[2] https://today.almasryalyoum.com/article2.aspx?ArticleID=642455&IssueID=6399
סקירה מקפת על פיתוח שדות תעופה צבאיים במצרים ראו בקישור: http://www.dekelegypt.co.il./191203
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
