Blog Layout
אלי דקל-דליצקי
15.11.2021
מבוא
מהמעקב השוטף שלי במשך עשרות שנים אחר התפתחות התשתיות הצבאיות והאזרחיות במצרים, אני מכיר כיום כ־40 בתי כלא הארץ זו. לפני שנים מספר איתרתי כי במצרים מתרחש תהליך מואץ של בניית בתי כלא ופרסמתי מספר מחקרים בנושא.
בשנת 2010 עמדה הקיבולת של בתי הכלא במצרים על כ־ 150,000 אסירים. מאז נבנו והורחבו 15 בתי כלא בקיבולת של כ־210,000 אסירים נוספים, בהשקעה של בכ־1.8 מיליארד דולר. מאז שנת 2020 חלה האצה ניכרת בתהליך בניית בתי הכלא, ובתקופה זו בלבד הוחל בבנייתם של בתי כלא בקיבולת של כ־120,000 אסירים (57% מכלל עבודת פיתוח בתי הכלא מאז 2010). מאמר זה יפרט את תהליך הבניה ויעמוד על המשמעויות באשר ליציבות המשטר במצרים.
מערכת הכליאה במצרים מושתתת על זו שנבנתה על ידי המלך פארוק בסיוע הבריטים. בכל עיר מחוז[1] נבנה בית כלא ובו מבנים בעלי מפרט ארכיטקטוני זהה, המשתנים בהתאם לגודל האוכלוסייה במחוז. נוסף על כך הוקמו במרחב קהיר כמה בתי כלא גדולים שבהם נכלאו עבריינים "כבדים". עליהם נמנים בתי כלא ידועים לשמצה, כגון כלא טורא שמדרום לקהיר וכלא הנשים קנאטר אל־חיריה שמצפון לקהיר, בסמוך לסכרי הדלתא. בנוסף למערכת הכליאה של אסירים שפוטים קיימת מערכת ענפה מאוד של כ־382[2] בתי מעצר הנמצאים בתחנות המשטרה ובמתקנים שונים של מערכת הביטחון הלאומי.[3]
לשליטי מצרים לדורותיהם היו, כמובן, מתנגדים. למיטב ידיעתי, רובם של האסירים הפוליטיים שוכנו בבתי הכלא הגדולים שסביב קהיר, לצד הפושעים הפליליים. זאת, למעט בית הכלא בנאת המדבר ח'רגה, השוכנת בלב המדבר המערבי ומרוחקת 150 ק"מ מכל יישוב. במקום דל אוכלוסין זה הוקם על ידי הנשיא גמאל עבד אל נאצר, בית כלא גדול המיועד בעיקרו לאסירים פוליטיים, וכנראה כלואים בו גם אסירים פליליים "כבדים" הזקוקים לשמירה מיוחדת.
ימי הטלטלה האזורית
בשנת 2010, בעת שלהי שלטונו של הנשיא מובארכ, הוחל בבנייתם של שני בתי כלא מוגנים במיוחד: האחד במניא שבעמק הנילוס והשני בגמאסה שבצפון הדלתא. להלן הפירוט:
בית הכלא באל מניא.
בראשית 2010 החלו המצרים בבניית כלא בגדה המזרחית של הנילוס, מול העיר אל־מניא, בגדה המערבית של הנהר. העיר אל־מניא שוכנת כ־220 ק"מ מדרום לקהיר ומשמשת כבירת מחוז אל־מניא. בית הכלא החדש תוכנן לקליטת כ־40,000 אסירים עם קורת גג.[4] תושבי מחוז מניא מונים כיום כחמישה מיליון נפש,[5] וכמובן שאין להם צורך בבית כלא ענק שכזה.[6] אני משער שהכלא נועד בעיקרו לטפל בהתחזקות החוגים האיסלמיסטיים שבאה לידי ביטוי בפיגועים הקשים שבוצעו על ידם.[7] הנשיא מובארכ, שחש כפי הנראה בסכנה של חוגים אלה, ניסה להקדים תרופה למכה.
בית הכלא גמאסה.
אחרי שנת 2010 הוחל בבניית כלא בעיר החדשה גמאסה (מנצורה החדשה), בצפון הדלתא כ־30 ק"מ דרומית מערבית לעיר דמייאט וכ־1.3 ק"מ מדרום לשפת הים התיכון. בית הכלא, כמו זה שבאל־מניא, שמור במיוחד על ידי מערכת כפולה של חומות, כשבניהן כביש פטרולים. חומות מפרידות גם בין האגפים השונים. לאורך החומות פזורים 46 מגדלי שמירה. על פי מקור מצרי[8] עלות הבניה הייתה כ־845 מיליון לירות מצריות. הכלא מוגדר ככלא "אבטחה גבוהה" ומיועד להכיל 15,000 אסירים השפוטים למאסר עולם ולאסירים ואסירות בעלי סיכון ביטחוני גבוה. להערכתי הקיבולת היא נמוכה יותר מהפרסום המצרי ומגיעה לכ־13,000 אסירים. ראו נספח ו'
בסוף ימי שלטונו של מובארכ הוחל גם בתהליך של הוספת אמצעי שמירה לבתי כלא קיימים. כך, למשל, סביב מתחם בתי הכלא שבאבו זעבל מצפון לקהיר, נבנתה חומה המקיפה את בתי הכלא באזור. מובארכ לא הספיק ליהנות מבתי כלא אלה, שכן המרידה נגד שלטונו (מהומות "כיכר אל־תחריר"), החלה לפני שהסתיימה הבנייה. עם תחילת המהומות החל מובארכ לבצע מאסרים המוניים, והאסירים פוזרו בבתי הכלא הגדולים במצרים, כגון אבו זעבל, טורה וואדי נטרון. לבסוף, פרצו ההמונים (בסיוע הסוהרים ששיתפו פעולה?) את שערי בתי הכלא ומשטרו של מובארכ נפל. אחריו נבחר בבחירות דמוקרטיות הנשיא מוחמד מורסי. גם זה לא האריך ימים על כס השלטון ושר הביטחון עבד אל־פתח א־סיסי[9] מרד בו, ותפס את השלטון.
הקמת בתי כלא לאסירים פוליטיים על ידי הנשיא א־סיסי
כידוע, צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים. איני יודע האם הנשיא סיסי ראוי לתואר צדיק, אבל אין ספק שמלאכתו נעשתה בידי הנשיא מובארכ שהכין לו בתי כלא חדשים בקיבולת כוללת של כ־53,000 אסירים. "ירושה" זו אמורה הייתה לאפשר לנשיא החדש להתפנות ולטפל בנושאים אחרים, אבל הנשיא סיסי – כמו המלך רחבעם בשעתו –[10] החליט להכביד ידו על העם והזדרז להקים בתי סוהר ומערכות כליאה המוניות למתנגדיו האפשריים תחת כיפת השמים.
בשנת 2014, זמן קצר לאחר שהנשיא עבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, הוא החל בבניית שני בתי כלא גדולים בתוך מחנות צבא. האחד במחנה הקסטפ שממזרח לקהיר והשני במחנה מוחמד נגיב שממערב לאלכסנדריה. בתי הכלא הם בקיבולת כוללת של כ־15,000 אסירים. בנייתם בתוך מחנות צבא, ללא גישה לקרובי האסירים, מעידה שהם מיועדים לאסירים פוליטיים.
בד בבד עם בניית בתי הכלא במחנות הצבא, החלו בתקופה זו להכשיר שטחים לכליאה המונית של אסירים תחת כיפת השמים. המדובר בשני בתי כלא:
• בית הכלא בנוה המדבר ח'רגה.
זהו בית כלא גדול שעוד בימי הנשיא נאצר שימש כארץ גזירה לאסירים פוליטיים בכלל ולאסירים פליליים מסוכנים בפרט. סביב בית הכלא נבנתה חומה נוספת עם מגדלי שמירה. מהלך זה יאפשר בעת חירום לבצע מעצרים המוניים ולהפנות את העצירים למתקן מאובטח תחת כיפת השמיים או באוהלים.
• בית הכלא באל מניא.
שלושה חודשים לאחר שבניית בית הכלא הסתיימה ביולי 2014 והקבלנים פינו את שטח בית הכלא, הוחל בבניית חומה נוספת התוחמת שטח של כ־60,000 מ"ר. לאורך החומה נבנו 26 מגדלי שמירה. פעולה זו נועדה לאפשר בשעת חירום כליאה של עשרות אלפי אסירים נוספים תחל כיפת השמים.
בנוסף לבניית בתי הכלא לאסירים פוליטיים במחנות הצבא בשנת 2014, נבנו גם שני בתי כלא, קטנים יחסית, לאסירים פליליים. האחד מצפון לשדה התעופה הבינלאומי של קהיר בקיבולת של כ־2,800 אסירים, והשני ממזרח לחלואן בקיבולת של כ־1,600 אסירים.
בניית בתי כלא בין השנים 2019-2015
לאחר הפעילות המואצת של בניית ששה אתרי כליאה בשנים 2010 - 2014 בקיבולת כוללת של כ־72,400 אסירים, הגיעו למצרים חמש שנות רגיעה יחסית. במהלכן נבנו שלושה בתי כלא לאסירים פליליים בקיבולת כוללת של כ־5,100 אסירים; בית הכלא הוותיק בבורג אל ערב שממזרח לאלכסנדריה הורחב על ידי בניית חומה התוחמת שטח של כ־210,000 מ"ר. לאורך החומה נבנו 24 מגדלי שמירה וכן עוד שלושה מבצרי שמירה.[11] בשנים 2014 ו־2015 היו ערוכות השטח זה או פלוגת נגמ"שים או פלוגת טנקים. תוספת השטח מיועדת, ככל הנראה, למאסרים המוניים תחת כיפת השמיים בנוסח בתי הכלא באל - ח'רגה ובמניא שנבנו בשנת 2014.
במוקד פעילות בניית בתי הכלא בתקופה זו עומדת בניית אגף נוסף בקיבולת של כ־12,500 אסירים בבית הכלא באל־מניא. כאמור לעיל, עבודות הבניה של כלא זה הסתיימו לפני מאי 2015 ומאז הוחל בהפעלתו. הכלא במניא הוא ענק: בקיבולת של כ־40,000 אסירים. עצם העובדה ששנתיים מסיום עבודות הבנייה כבר מתחילים לבנות אגף חדש, מצביעה על כך שבתי הכלא שנבנו עד עתה אינם מספקים את צורכי מצרים בכליאת אסירים, ככל הנראה האסירים פוליטיים.
ה"בום" הגדול
בשנת 2020 החלה מצרים בבניית ששה בתי כלא בקיבולת כוללת של כ־120,000! אסירים. מדובר בהרחבה ניכרת של ארבעה בתי כלא קיימים ובבניית שני בתי כלא חדשים, על פי הפרוט הבא:
• בניה של שני אגפים חדשים לבית הכלא גמאסה. זהו בית כלא חדש יחסית שנבנה בשנת 2010, בקיבולת של כ־13,000 אסירים. עתה מוסיפים לו עוד מבני כליאה בקיבולת של כ־20,000 אסירים. ראו נספח ו'
• בניית אגף כליאה בקיבולת כ־10,000 אסירים בבית הכלא בורג' אל ערב שממערב לאלכסנדריה. עבודות הבנייה מבוצעות בשטח שהוקצה בשנת 2016 לכליאה המונית של אסירים פוליטיים תחת כיפת השמים. ייתכן שהדבר מצביע על כך שהאגף החדש מיועד לאסירים פוליטיים.
• בניית אגף כליאה נוסף בקיבולת של כ־10,000 אסירים בבית הכלא הוותיק לאסירים פליליים אבו זעבל שמצפון לקהיר. ראו נספח ז'
• בניית אגף כליאה נוסף בקיבולת של כ־10,000 אסירים בבית הכלא הוותיק לאסירים פליליים דמנהור שבדלתא.
בנוסף להרחבת בתי הכלא, נבנים עתה שני בתי כלא גדולים עם שמירה יוצאת דופן: האחד, ברובייקי, כ־50 ק"מ ממזרח לקהיר בקיבולת של כ־20,000 אסירים. השני, בוואדי נטרון - כ־80 ק"מ צפונית מערבית לקהיר, בקיבולת של 50,000 אסירים. בית הכלא הנבנה בוואדי נטרון הוא כלא ייחודי בשל התנאים המשופרים מאוד של האסיר ובני משפחתו, ועליו נייחד את הדיבור בסעיף הבא.
וואדי נטרון[12] – כלא ייצוגי לנאורות של מצרים ("טרזינשטט"[13] של מצרים)
אחרי מאי 2020 החלו המצרים בבניית כלא ענק בקיבולת של כ־50,000 אסירים. בית הכלא הולך ומוקם כ־80 ק"מ ממערב לקהיר בסמוך לעיר סאדאת סיטי. הכלא בנוי בשלושה מעגלים:
• במרכז - מנהלת הכלא ומרכז האבטחה. מרכז זה מוגן על יד זוג חומות שביניהן עובר כביש פטרולים.
• מסביב למנהלת הכלא נבנים ששה אגפים לכליאה ומרכז רפואי. חומה מפרידה בין אגף לאגף. שבעת האגפים מוקפים גם הם בזוג חומות שביניהן עובר כביש פטרולים.
• מסביב לאגפי הכליאה מצויים מתקני תעסוקה לאסירים, כגון שדות, חממות, רפתות ומפעלי תעשיה. כמו כן מצויים בטבעת זו מתקנים שונים של מנהלת הכלא. אגף התעסוקה מוקף גם הוא בזוג חומות.
לאורך החומות יש כ־200 (!) מגדלי שמירה רגילים בגובה 8 מטר המיועדים לאחד או שני מאבטחים. בנוסף נבנים שמונה "מבצרי שמירה" בגובה 18 מטר המיועדים ל 10+5 שומרים המצוידים כנראה במקלעים. באבטחה החיצונית של הכלא מועסקים כ־1,000 מאבטחים. עקב האבטחה הכבדה אני מכנה אותו "כלא 200 מגדלי השמירה". מחוץ לחומות הכלא הולך ונבנה מרכז מרווח למבקרים הכולל, בין היתר, שתי תחנות אוטובוסים עם אולמות המתנה מקורים, סככות המתנה למאות מבקרים, מסגד, חנויות רווחה שונות ומגרש חנייה מוסדר.
בסוף אוקטובר 2021 פירסם ערוץ היוטיוב PANORAMA [14] (המשמש כערוץ תעמולה של השלטון במצרים), סרטון תדמית על כלא וודי נטרון (החדש).[15] בסרט ההדמיה הממוחשבת של מראה הכלא לכשתושלם בנייתו. מתאר הקריין, את מתקני הרווחה שיוקמו בכלא וטוען שהוא הפנים החדשות של מצרים בכול הקשור לתנאי הכליאה והטיפול באסיר ושהקמתו נועדה להחליף את בתי הכלא המיושנים.
לכאורה, הקמת כלא חדשני זה מצביעה על דרך חדשה בכול האמור בטיפול באסיר, בשיקומו ובתנאים הנוחים מאוד לו זוכים בני משפחתו הבאים לבקרו. דא עקא, שבבדיקה שערכתי בצילומי לוויין של כ־40 בתי כלא אין כל זכר לתנאים המשופרים! לא רק שאין מתקני רווחה, אפילו מגרש חניה פשוט למבקרים לא קיים.[16] המבקרים בבתי הכלא האחרים נאלצים לחנות במגרשי חנייה מאולתרים, לעיתים תוך סכנת נפשות. הבדיקה שערכתי כוללת, כמובן, גם בתי כלא הנבנים במקביל לבניית כלא זה עם מרכיבים ארכיטקטוניים זהים. מדובר, אפוא, בכלא ייצוגי לצורכי תעמולה בנוסח מצג השווא של הגרמנים בטרזינשטט.
פרטים וצילומים נוספים של הכלא ראו נספחים ג' – ה'
האם נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי משליך המוני צעירים לכלא?
בכתב העת האלקטרוני "צומת המזרח התיכון"[17] פורסם באוגוסט 2018 מאמר של ד"ר מירה צורף, תחת הכותרת "צעירים מאחורי הסורגים - כיצד הפכו צעירי המהפכה במצרים מתקווה גדולה לאיום על משטרו של אל-סיסי?". המאמר מתאר את חוסר שביעות הרצון של "צעירי מהפכת כיכר אל־תחריר" משלטונו של הנשיא ושאינו מספק את התקוות שתלו בו. במאמר נטען שהנשיא נוקט יד קשה נגד המתנגדים: "הושקעו סכומי עתק בבנייתם של 16 בתי כלא חדשים (הדגשה שלי, א"ד) שאותם מאכלסים כ־60,000 אסירים פוליטיים. דור המחאה הפך לדור בתי הכלא. המהפכנים של מהפכת ינואר 2011 מצאו עצמם נרדפים בבתי המשפט, מוקעים, מואשמים בבגידה ומושלכים לבתי הסוהר". ניסיתי לקבל מהמחברת מידע מהיכן שאבה תובנה זו אך טרם נעניתי. למיטב ידיעתי, 16 בתי כלא חדשים נראה מספר מוגזם. אני מאתר, נכון למועד הפרסום של ד"ר צורף רק 10 בתי כלא חדשים. באשר למספר האנשים שהושלכו לכלא עקב התנגדותם לשלטון, אין בידי לקבוע את אמיתות המידע.
סיכום
אופי השלטון במצרים עורר ומאז ומתמיד התנגדות בקרב חלקים של העם המצרי. שליטי מצרים לדורותיהם רדפו את מתנגדיהם והשליכו אותם לכלא. לכן כל ניתוח של מערך הכליאה במצרים חייב לקחת בחשבון שנתח ממערך הכליאה מוקדש לכליאת המתנגדים לדרכו של השליט.
אוכלוסיית מצרים מנתה בשנת 2010[18] כ־82 מיליון נפש ומערך הכליאה היה בקיבולת של כ־150,000 אסירים.[19] מאז גדלה אוכלוסיית מצרים ב27% והיא מגיעה כיום לכ־105 מיליון נפש. מערך הכליאה במצרים היה אמור להגיע ל-190,000 אסירים. בפועל, על פי הנתונים שהגעתי אליהם במחקר זה, בתי הכלא שנבנו ונבנים מאז 2010 הם בקיבולת כוללת של כ־210,000 אסירים, וסך כול מתקני הכליאה הם בקיבולת של כ־360,000 אסירים – כלומר גידול של 140%!
להערכתי, המבוססת על ניתוח אופן בניית בתי הכלא במצרים, ועל מיקום חלק מהם במחנות צבא – עיקר הגידול במערך הכליאה נובע ממאסרים המוניים של המתנגדים לדרכו של הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי. הערכתי זו נתמכת גם על־ידי התבטאויות של גורמי זכויות אדם, ומדינות שונות בעולם. הטבלה שלהלן מסכמת את הערכתי באשר לייעוד בתי הכלא הנבנים במצרים:
אני בהחלט יכול להבין את בניית בתי הכלא בסוף ימיו של המשיא מובארכ וראשית ימי כהונתו של הנשיא סיסי. לצערי, אין לי הסבר טוב לשאלה מה קרה במצרים בשנים האחרונות שגרם לה להחליט על בניה המונית של בתי כלא בקיבולת של כ־120,000 אסירים. נועצתי בנושא זה עם מר צבי מזאל, שבעבר שימש כשגריר ישראל במצרים. הוא טוען שמצרים משדרת בשנים האחרונות יציבות, וגם לו אין הסבר מניח את הדעת לעליה התלולה בבניית בתי כלא בשנים האחרונות.
עד שאקבל הסבר אחר שיניח את דעתי, אני סבור שהתמונה המתקבלת בעולם שלפיה השלטון במצרים יציב, היא תמונה שקרית. שליט מצרים, עם המערכת הענפה מאוד של שרותי ביטחון, יודע שסר חינו בקרב העם והתקוות הגדולות שתלו בו ההמונים לפריחה כלכלית נמוגו.[20] לפיכך הוא נערך למצב של התנגדות המונים למשטרו ובונה בתי כלא עם מערך אבטחה שאין לו אח ורע בעולם. להערכתי, שפעת החומות ומאות מגדלי השמירה בבתי הכלא הנבנים כיום במצרים אינם מיועדים למנוע בריחת אסירים, אלא בדיוק להיפך: מערך האבטחה נועד למנוע הסתערות של המונים מחוץ לכלא. הערכתי זו נסמכת על ב"מבצרי שמירה" (ראו להלן נספח ג') המאפשרים שימוש בנשק אוטומטי לטווח רחוק, וכן על העובדה שבכלא בורג אל ערב הייתה ערוכה דרך קבע פלוגת חי"ר ממוכן או פלוגת טנקים. העובדה שהנהלת הכלא ומרכז האבטחה - בשני בתי הכלא הגדולים הנבנים בוואדי נטרון וברובייקי – מאובטחים במערכת כפולה של חומות ומגדלי שמירה לאורכם, מחזקת את הערכתי שאמצעי השמירה נועדו למנוע הסתערות המונים על בתי הכלא.
באשר לסרט התעמולה המצרי המבשר לעמי תבל כי במצרים חל מהפך בכל הקשור לזכויות אזרח, ולתנאי האסירים, נראה לי שלעת הזו, מדובר רק ב"כלא הייצוגי" וזאת על מנת להנמיך את הלחצים הבינלאומיים בנושא זכויות אזרח. עצם העובדה שמצרים לא המתינה לסיום העבודות ב"כלא הייצוגי" בוואדי נטרון, והזדרזה לפרסם סרטון הדמיה ממוחשבת של הכלא, מצביעה על כך שהלחץ הבינלאומי על מצרים הוא כבד.
הצילום שלפניכם ממחיש כי בה בעת שנבנה הכלא המתקדם בוורדי נטרון, נבנה לו "אח תאום" ברובייקי – ללא מתקני הרווחה שנועדו לרצות את שוחרי הקידמה באירופה ובארה"ב.
עצם העובדה שהשלטון במצרים, מודה - זו לראשונה בפומבי - שהוא בונה בתי כלא, ובמיוחד העובדה שהוא טורח להשקיע בבניית מתקני הרווחה ב"כלא הראווה" בוואדי נטרון מצביעה כי הלחץ הבינלאומי על מצרים נותן את אותותיו ומשפיע על תהליך קבלת ההחלטות במדינה זו. בין שמתקני הרווחה הם מצג שווא, ובין האפשרות (הלא סבירה בעיני) שאכן כך הם פני הדברים - מה שצריך להדאיג אותנו זו עצם העובדה שהמשטר של השכנה שלנו ממערב נסמך יותר ויותר על השלכת המוני מתנגדיו לכלא. דאגה זו מתעצמת נוכח העובדה שמצרים מתחמשת ומתעצמת מאוד מבחינה צבאית וכל טלטלה במדינה זו עלולה לפגוע ביחסים השבריריים בין המדינות.
נספחים
נספח א'
נספח ב'
נספח ג'
נספח ד'
נספח ה'
נספח ו'
נספח ז'
הערות
[1]. מצרים מחולקת אדמיניסטרטיבית ל־27 מחוזות.
[2]. אל גז'ירה.
[3]. הביטחון הלאומי הינו גוף רב עוצמה הכפוף למשרד הפנים ונועד לאבטח השלטון במצרים.
[4]. מתכנן הכלא הותיר בין חומות הכלא שטח פתוח בגודל של 60,000 מ"ר המיועד להערכתי מאסרים המוניים שבהם האסירים ישוכנו תחת כיפת השמיים או באוהלים.
[5]. ויקיפדיה, נכון ל־2015. https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%97%D7%95%D7%96%D7%95%D7%AA_%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D
[6]. מה עוד שבית הכלא המחוזי שהוקם לפני שנים לפני כן בתוך העיר מניא, ממשיך לפעול גם כיום.
[7]. בשנת 1997 היה בלוקסור פיגוע גדול ונהרגו בו 62 איש.
[8]. 05.06.2016. https://web.archive.org/web/20170212091322/http://albedaiah.com/news/2016/09/05/120397
[9]. שר הביטחון נבחר לתפקידו על ידי הנשיא מורסי משום שהוא דתי מאוד, אנטי־ישראלי מאוד ואנטישמי. דברים אלה, השמורים בארכיון המחבר, נאמרו על ידי קצין בכיר באמ"ן שביקש לא להזדהות בשמו.
[10]. המלך רחבעם, לאחר שירש את כסא המלך שלמה טבע את האמירה "אבי הכה אתכם בשוטים ואני אכה בכם בעקרבים אסמכתא. מלכים א' י"ב, 14.
[11]. מגדל שמירה "רגיל" מיועד ל- 2-1 שומרים, והוא בנוי מעל חומה בגובה 4-6 מטרים. מבצר שמירה נבנה בד"כ סמוך לחומה ומיועד ל- 10-5 שומרים המצוידים במקלעים והוא מתנוסס לגובה של 18 מטר.
[12]. המדובר בכלא חדש. כ־9 ק"מ ממזרח לו נמצא כלא ישן בשם זה. הכלא הישן נודע לשמצה בימי שלטונו של הנשיא מובארכ.
[13]. במלחמת העולם השנייה הקימו הגרמנים ימ"ש בטרזין שבצ'כיה, מחנה ריכוז להשמדת יהודים. הגרמנים שיוו למקום חזות של "גטו לראווה" כמצג שווא ליישובם מחדש של היהודים.
[14]. הערוץ עוסק בעיקר בחדשות הקשורות למפעלי פיתוח במצרים
[15]. https://youtu.be/-OiyarTZvu0
[16]. למעט כלא אל מניא, שם נסלל מגרש חניה.
[17]. יוצא לאור על ידי מרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה" באוניברסיטת תל אביב.
[18]. ויקיפדיה https://www.google.com/search?q=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%9E%D7%A6%D7%A8%D7%99%D7%9D&oq=%D7%90%D7%95%D7%9B%D7%9C%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%99%D7%AA&aqs=chrome.1.69i57j69i59j0i512l8.16895j0j7&sourceid=chrome&ie=UTF-8
[19]. נושא קיבולות בבתי כלא הוא נושא הניתן לשינוי בהתאם לתנאי הרווחה של האסיר. בעבודה זו נקטתי במדד אחיד לכל בתי הכלא ישנים וחדשים כאחת.
[20]. ראו פרסומים שלי בנושא כלכלת מצרים, באתר "דקל-מודיעין אסטרטגי נטוע בקרקע" בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
