הפרופסור יוסף אגסי מקיים בביתו חוג המתכנס לצורך החלפת דעות. לכאורה, מה רע בשיח תלמידי חכמים המלבנים ביניהם סוגיות שונות? אכן, כנראה אין רע בכך כל עוד המתכנסים משמיעים את הדעות שראוי לבן תרבות להשמיע. בסרטון שלפניכם שיזם אלכס צייטילין מנהלו של ערוץ האינטרנט "באים אל הפרופסורים", תראו שכאשר החבורה ה"נאורה" שומעת דברים החורגים "מדף המסרים" של אלילי האקדמיה, הם פושטים את גלימת הנאורות ומתעללים במי שמעז לחרוג ממהלך מחשבתם המקובעת.
בקצרה, מדובר בד"ר משה ברנט, שהציג בפני החבורה תזה שלפיה במדינת ישראל בוצע "סיכול ממוקד" (פוטש משפטי כלשון ברנט) כלפי ראש ממשלה מכהן. לדעת המרצה, זהו פשע ברמה בין־לאומית הראוי לחקירה של בית משפט מיוחד. לדברי ברנט, את הפשע ביצעו הפרקליטות והמשטרה בסיוע העיתונות כאשר האליטות בגדו בייעודן ומילאו פיהן מים ובכך נתנו יד לפשע.
המאזינים הנאורים לא אפשרו לד"ר ברנט לסיים משפט, וקטעו את חוט מחשבותיו, וכאשר הצליח סיים באופן כלשהו את דבריו – אף אחד מהחבורה לא התייחס עניינית לדבריו. הם, הנאורים, הפנו את האש לעבר האיש שחוסל על ידי ה"מאפיה" בטיעון ש"מגיע לו למות ולנו אין עניין לחקור את הגורם למוות".
במהלך "הדיון" המרתק, צפיתי בהנאה רבה בהתנהלות של פרופ' יוסף אגסי, איש האקדמיה, עם קהל תלמידיו. מעניין היה לראות את ה"רעבע" של האליטות, בקולו הרך ובצחוקו המתגלגל, מנסה להסות את תלמידיו בהנפת ידיים ענוגה. מדי פעם, כשאין די בכך, הוא פולט שמות של "קדושים" מהבוידם, לאמור, הירגעו נא תלמידיי – כבר היו דברים מעולם. במיוחד מצאה חן בעיניי העובדה שפרט למלמול פסוקים "מהתורות" של הקדמונים, לא היה ל"רעבע" מה לומר לגופו של העניין.
תודה לאלכס צייטלין על שאפשר לנו הצצה לתרבות הדיון ולמגוון הדליל של הדעות של אלה הספונים במקדשי הקִדמה.
אפשר לצפות בסרטון המכונן" "בגידת האליטות" בקישור:
פורסם באתר "באים אל הפרופסורים 27.12.2021