אלי דקל-דליצקי
ג' באדר ה'תשפ"ג. 24.02.2023
ממחקר ראשוני של מחנות הקבע של כוחות "הביטחון לאומי" (משטרה חשאית - מעין שב"כ עם סמכויות נרחבות) עולה כי מאז ראשית שנת 2021 מצרים בונה עשרה מחנות קבע נוספים על התשתית הקיימת, בקיבולת של 50,000 לוחמים לפחות. להערכתי כבר הסתיימה הבנייה של רוב המחנות והחל האיוש שלהם.
כמה מילים על כוחות "הביטחון הלאומי". מדובר במשטרה חשאית שתפקידה העיקרי הוא אבטחת המשטר במצרים (מעין שב"כ עם סמכויות רחבות). זהו ארגון גדול המונה להערכתי למעלה 100,000 לוחמים הפרוסים בכל המחוזות במצרים (מצרים מחולקת אדמיניסטרטיבית ל־27 מחוזות. בעיר הבירה של כל מחוז נמצאים מוסדות השלטון המחוזיים, וביניהם מחנה לכוחות הביטחון הלאומי.
עד שנת 2011 היה שמו של הארגון "ביטחון המדינה" (אמן אל־דאוולה) והוא נודע לשמצה בקרב אזרחי מצרים. ב־2011 שונה שמו של הארגון ל"ביטחון הלאומי" (קטע אל־אמן אל־וטני) אך נראה שהיה זה מהלך קוסמטי ללא שינוי מהותי במהות הארגון. תפקידי הארגון:
• סיכול טרור פנימי: חשיפת התארגנויות טרור במדינה וחקירתן ומאבק בארגוני הטרור (באמצעות חקירות – לוחמה בפועל מבוצעת בעיקר על ידי הצבא).
• סיכול ריגול: סיכול פעילותם של מרגלים הפועלים במדינה.
• אבטחת אישים: שמירה על ביטחונם האישי של מנהיגי המדינה.
• פיקוח ואבטחה: פיקוח על אבטחת נכסים אסטרטגיים של המדינה, כגון מטוסי נוסעים, שדות תעופה ונציגויות דיפלומטיות.
כוחות הביטחון הלאומי כפופים למשרד הפנים המצרי ומאז 2015 עומד בראשם צאלח פתחי חג'אזי. המטה הארצי של הארגון נמצא כנראה סמוך לאקדמיה לשוטרים בקהיר. למשרד הפנים כפופים גם גופים נוספים העוסקים בשרידות המשטר, כמו כוחות "אמן אל־מרכזי" המופקדים על הסדר הציבורי ומונעים התקהלויות והפגנות. כוח זה מנה בימיו של הנשיא מובארכ מאות אלפים של שוטרים המצוידים באלות. כוח זה אכזב בימי הטלטלה האזורית והנשיא מובארכ הודח. הנשיא עבד אל פתח א־סיסי, פועל כיום להקמת כוח צבאי המונה שלוש דיוויזיות קלות שתמנענה הפגנות באש חיה.
בנייה מואצת של מחנות נוספים. מאז אוגוסט 2020 ובעיקר בפברואר-מרץ 2021, פתחו המצרים בבניית מחנות נוספים לכוחות הביטחון הלאומי. מדובר במחנות בעלי תוכנית ארכיטקטונית זהה השונים זה מזה בעיקר במספר המבנים המיועדים ללוחמי הביטחון הלאומי. רוב המחנות הם בקיבולת של 5,300 לוחמים והיתרה בקיבולת של 4,500 לוחמים (למעט מחנה ישן בקהיר שאליו נוספו רק 1,600 לוחמים). להלן כמה מאפיינים:
• המחנות מוקפים חומה ולאורכה 12–13 מגדלי שמירה. המספר הרב של מגדלי השמירה אופייני למתקני שלטון הנבנים במצרים בשנים האחרונות. כך למשל, בית הכלא החדש לאסירים פוליטיים בוואדי נטרון מוגן על ידי כ־200 מגדלי שמירה.
• בכל המחנות מושם דגש על בניית מסלול מכשולים משוכלל להעלאת הכשירות של המשרתים בו.
• בכל המחנות יש מטווח המאפשר ירי לטווח של 100 מטר.
• בחלק מהמחנות אני מזהה מתקני חקירה הכוללים לפחות 35 חדרי מעצר בגודל 3X3 מטרים.
• בכל מחנה נבנה מסגד מפואר עם צריח (המייקר את עלות הבנייה).
• ברוב המחנות יש אנטנה גבוהה מאוד.
לצערי, אין בידי צילומי לוויין מעודכנים לפברואר 2023 אך מניתוח אופן התקדמות עבודות הבנייה בצילומים שבידי, אני מעריך כי עבודות הבנייה בכל המחנות הסתיימו זה כבר.
הדגמת מחנה חדש
בניית מחנות במחוזות הגדולים קהיר וגיזה.
בקהיר איתרתי בנייה של שלושה מחנות חדשים וכן הרחבה של מחנה ישן. בסך הכול, במחוז קהיר המונה כ־10 מיליון נפש, נבנתה תשתית לכ־17,000 אנשי ביטחון לאומי.
נוסף על כך בסוף שנת 2021 נחנך בניין המטה של מנהלת הביטחון הכללי. מדובר בגוף גדול לתאום כל כוחות הביטחון הפועלים במחוז קהיר. להערכתי, משרתים במטה זה אלפי איש.
לצערי, במחוז גיזה הגדול, ה"חצי השני" של קהיר השוכן בצידו המערבי של הנילוס, לא הצלחתי לאתר מחנות חדשים לכוחות הביטחון הלאומי (מאותר רק המחנה הישן).
סיכום והערכה
במהלך עבודתי הצלחתי לאתר בניית מחנות חדשים לכוחות הביטחון הלאומי רק בשבעה מתוך 27 המחוזות במצרים. להערכתי, מדובר בתהליך שיקיף בסופו של דבר את כל המחוזות במצרים. אם תהליך זה אכן מתממש (ואני לא הצלחתי לאתרו) או יתממש, מדובר בתוספת של למעלה מ־100,000 של אנשי משטרה חשאית שעיקר פעולתם הוא שימור משטרו של הנשיא א־סיסי.
פעילות זו של הנשיא היא חלק ממהלך מקיף של הנשיא לביעור ההתנגדות הגוברת והולכת בציבור המצרי למהלכיו הבזבזניים (התעצמות חסרת פשר של הצבא, מיזמי ראווה של עיר בירה חדשה, והשקעות לא מחושבות במיזמים כלכליים גרנדיוזיים). המהלכים לשימור בשלטון כוללים בין היתר:
• בנייה מואצת של בתי כלא לאסירים פוליטיים (ראו סקירתי "פיתוח מואץ של בתי כלא במצרים" בקישור https://www.dekelegypt.co.il/211123
• הקמת שלוש "דיוויזיות קלות" לפיזור הפגנות ולאבטחת מתקני השלטון בקהיר ובבירה החדשה המוקמת במחצית הדרך בין קהיר לסואץ. מדובר בכוח צבאי המצויד בנגמ"שים ובתותחים.
• מיגון מחנות צבא, ומתקני ממשל בחומות ובמגדלי שמירה לרוב. הקמת "הר עפר" המקיף את ארמון הנשיאות החדש ההולך ומוקם בבירה בחדשה, ומגן עליו מפני צלפים.
• הגדלת משכורות והרעפת שפע תנאי שירות למשרתים בכוחות הביטחון.
להערכתי, הצעדים שהנשיא נוקט לשימור שלטונו יאפשרו לו לדכא בשלב זה את ההתנגדות העממית נגדו, ולכן איני חושש מעלייתם של גורמים עוינים כגון האחים המוסלמים.
אם שלטונו של הנשיא יופסק מסיבה כלשהי (בריאותית או התנקשות בחייו), סביר שמי שיירש אותו יבוא מקרב הצבא.
הדגמת מחנה ישן שבקרבתו נבנה מחנה חדש לכוחות "הביטחון הלאומי"
(ברוב המחוזות המחנה החדש נבנה הרחק מהמחנה החדש)
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
