אלי דקל-דליצקי
י"ח בתמוז ה'תשפ"ב. 17.07.2022
לאחר הפסקה של למעלה משנתיים חודשו העבודות לבניית נמל אל עריש. עיקר העבודות הוא בייבוש הים לצורך בניית מעגנים.
נמל אל־עריש הוא הנמל הראשון בסדרה של עשרים נמלים המבנים המצרים מאז שנת 2010. הנשיא חוסני מובארכ תכנן בניית נמל מטענים אזרחי גדול באל־עריש, שעד אז היה בה נמל דיג בלבד. הדחתו של הנשיא מובארכ בימי ה"טלטלה האזורית", הביאה לשלטון את הנשיא מוחמד מורסי ששב והכריז על כוונתו לבנות באל־עריש נמל אזרחי. בשנת 2012 הוא אף החל לבנות במקום שובר גלים באורך של כ־200 מטר ומזח לאוניות סוחר קטנות.
כשהחלה בניית הנמל, שימשה אל־עריש נמל ועורף כלכלי של רצועת עזה. עקב הסגר הימי של צה"ל על רצועת עזה, הפכה אל־עריש לצינור האספקה העיקרי שלה: החל מסחורות "כשרות" שעברו במעבר הגבול ברפיח, וכלה בשפע של נשק וציוד צבאי אחר שעבר בעשרות המנהרות אשר מתחת למעבר רפיח. לא אופתע לשמוע כי סירות הדיג בנמל אל־עריש נטלו חלק פעיל ב"חגיגת" ההברחות. אם ברצועת עזה יש כיום מאות אלפי כלי נשק מיובאים, סביר להניח שמרביתם עברו את אל־עריש. ימיו של מורסי בשלטון לא ארכו ושר ההגנה שלו עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון.
כשהנשיא א־סיסי תפס את השלטון ביוני 2014, הוא האריך את שובר הגלים בכ־1,150 מטר נוספים. כמו כן בוצעו עבודות עפר לייבוש הים ולבניית מזח שאורכו הגיע ל־420 מטר. העבודות התנהלו באיטיות והופסקו כליל בשנת 2019. מאז הפסקת העבודות, עוגנות בנמל ספינות, בעיקר ספינות להובלת מלט המיוצר בשני מפעלים שנבנו לפני שנים רבות בג'בל ליבני. כמו כן משמש הנמל לספינות משמר של חיל הים המצרי.
בעת שלטונם של קודמיו בכס הנשיאות. הם "עצמו בחוזקה את עיניהם" למראה שפע ההברחות של כלי הנשק לרצועה. הנשיא א־סיסי הוא הראשון שנלחם באמת בתופעת הברחות הנשק לרצועה. הוא עשה זאת על ידי הריסת המנהרות והריסה שיטתית של כל המבנים ב"רפיח המצרית". כמו כן הרסה מצרים אלפי מבנים בחוות חקלאיות ובכפרים בשטח שבין רצועת עזה לשיח' זוויד וייצרה "רצועת בטחון" ברוחב של כ־8 ק"מ נקיה מאזרחים. בפעולה זו הוא גדעה מצרים את תופעת ההברחות הלא מבוקרות, וייצרה מצב שמצרים שולטת באמת בכל נתיבי ההספקה לרצועה. גם מעבר הגבול "הכשר" בין מצרים לרצועת עזה נסגר לעיתים מזומנות, בהתאם ליחסים המורכבים עם הנהגת החמאס ברצועה. ערב פעולות אלו הצורך בהרחבת נמל אל־עריש הצטמצם מאוד.
למעט בניית שכונת מגורים לתושבי רפיח המצרית שבתיהם נהרסו, מה שמכונה כיום "רפיח החדשה" אין למצרים כיום תוכניות לפיתוח החלק המזרחי של סיני. וגם ליתר חלקי סיני אין תוכניות פיתוח ממשיות, המצריכות בניית נמל. בסיני אמנם מבוצעות פעולות פיתוח אך עיקר העבודות קשורות ישירות לצבא הרב הערוך במקום וכן עבודות פיתוח של תשתיות אזרחיות התומכות מהלכים צבאיים כגון כבישים ושפע מנהרות מתחת לתעלת סואץ.
מאליה עולה השאלה מדוע מצרים ממשיכה לפתח את הנמל באל־עריש. אין בידי תשובה חד־משמעית לשאלה זו, אך מהקצב הבניה האיטי להחריד של נמל אל עריש (לעומת השלמת בנייתם של למעלה מעשרה נמלים – רובם צבאיים), ניתן ללמוד שהשלטון המצרי אינו רואה צורך דחוף לסיים את העבודות.
כפי שעולה ממאמרים רבים שפרסמתי, מצרים בונה בסיני בקדחתנות תשתית צבאית המכוונת לעימות צבאי אפשרי עם ישראל. סביר שחיל הים המצרי משולב בתוכניות אלה, והרחבת הנמל באל־עריש תשרת גם את צורכי חיל הים המצרי ותתרום להגברת יכולותיו במערכה העתידית.
ביולי 2019 פורסם צו נשיאותי של נשיא מצרים המפקיע את הנמל לטובת צבא מצרים. בכתבה שפורסמה בערוץ הטלוויזיה הערבי "אל גז'ירה" תחת הכותרת "עקירה חדשה של תושבי סיני על ידי סיסי", נמסר כי נשיא מצרים עבד אל־פתח א־סיסי פרסם החלטה פומבית להעביר את השליטה בנמל אל־עריש לכוחות המזוינים, ותושבי סיני רואים בכך "עקירה חדשה". בדברי הפרשנות בכתבה נאמר כי עקירה זו של תושבי סיני מאדמתם היא חלק ממהלך כולל שבו צבא מצרים מנשל את התושבים מאדמתם. בין היתר נושלו גם תושבי פתחת רפיח ותושבי סובב שדה התעופה באל־עריש שבתיהם נהרסו עד היסוד ללא תמורה.
ניתוח צילומי לוויין מאז צו ההפקעה ביולי 2019, העלה כי עשרות הסירות וספינות הדיג שעגנו בנמל אל־עריש זה למעלה ממאה שנה עזבו את המקום, אך לאחר חודשים מספר חזרו הדייגים למקום וזאת מבלי לחדש את העבודות לבניית הנמל.
להערכתי, חידוש העבודות לפיתוח נמל אל־עריש קשור לשינוי היחס של המצרים כלפי רצועת עזה. עד עתה סרבה מצרים ליטול כל חלק בטיפול בבעיות תושבי רצועת עזה והותירה לישראל לטפל בפצע המדמם ששמו רצועת עזה. כל למשל: למרות עודף ייצור החשמל בסיני, שמיוצא בחלקו לירדן, מצרים לא בנתה קו חשמל לרצועה.
יתכן, שחידוש בניית הנמל מצביע על שינוי משמעותי בגישה המצרית כלפי רצועת עזה ומעתה הם ייטלו חלק פעיל יותר בפיתוחה וברווחתה של הרצועה – כמובן בתנאי ששלטון החמס בעזה לכפית עצמו לחלוטין לקהיר.
אין להוציא מכלל אפשרות כי חידוש העבודות קשור לצרכים הצבאיים של הצי המצרי ולתכניותיו לעימות אפשרי עם ישראל.
סקירה נרחבת על זרוע הים ופיתוח נמלים במצרים ניתן לקרוא בקישור: https://www.dekelegypt.co.il/210601
כמו כן ניתן להאזין להרצאה בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=tO58WlQbXjE
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
