אלי דקל-דליצקי
כ"ט בשבט ה'תשע"ה 14.02.2018.
עדכון חלקי ח' בטבת ה'תשפ"ג 01.01.2023
במסגרת מחקרי היסוד על הזרועות בצבא מצרים, ייחדנו פרקים לזרועות: היבשה, הים וההגנה האווירית. הפעם נעסוק בזרוע האוויר. הסקירה נכתבה במקור בפברואר 2018, עברה עדכון ביולי 2020, ועתה עברה עדכון נוסף.
רקע היסטורי
נושא האוויר בצבא מצרים קיבל כבר בשנת 1937 מעמד של זרוע. מאז מלחמת העצמאות שוקד צבא מצרים על פיתוחה של זרוע זו. ואכן מזה עשרות רבות בשנים הצבא המצרי מקפיד מאוד שלחיל האוויר המצרי יהיה לפחות יתרון כמותי על חיל האוויר הישראלי.
בראשית שנות הששים החלה מצרים, בראשותו של הנשיא גמאל עבד אל נאצר, לפתח תשתית צבאית למלחמה בישראל. במסגרת זו נבנו בסיני שני שדות תעופה חדשים: בג'בל ליבני ובביר ת'מדה. וזאת בנוסף לשדות התעופה באל עריש וברפידים ובשארם א-שיח, שהיו קיימים עוד מתקופת מלחמת קדש.
במלחמת ששת הימים הפתיע חיל האוויר הישראלי את חיל האוויר המצרי ותקף את מסלולי שדות התעופה הצבאיים במצרים. המהלך מנע את יכולת ההמראה של חיל האוויר המצרי, כך שבגל השני תקף חיל האוויר הישראלי את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, ולמעשה לא בא חיל האוויר המצרי לידי ביטוי ממשי במלחמה זו.
המפלה במלחמת ששת הימים לימדה את המצרים לקח משולש, שהם מיישמים עד היום:
א. מיד לאחר המלחמה נבנו מאות דירים (מבנה מוגן למטוסי קרב הפצצה) בכל רחבי מצרים, וכיום יש למעלה מאלף דירים. למעשה מאז ועד היום לכל מטוסי הקרב יש דירים (למטוסי התובלה ולמסוקים הפתרון של דירים בד"כ לא מעשי, ולכן רובם שוהים בשדות התעופה ללא מיגון).
ב. ברוב שדות התעופה נבנה מסלול נוסף – מה שמקשה את שיתוק השדה, וכן נבנו שדות תעופה חדשים נוספים.
ג. הוקם מערך הגנה אווירית משוכלל הכולל שילוב של טילי קרקע אוויר מסוגים שונים עם תותחי נ"מ מכווני מכ"ם, ונפרשה רשת נרחבת של מוצבי מכ"ם בכל רחבי מצרים. מערך ההגנה האווירית היא זרוע נפרדת, דבר שהיה למצרים לרועץ במלחמת יום הכיפורים. איני יודע מהו הפתרון לבעיה זו כיום.
במלחמת יום הכיפורים ניסה חיל האוויר הישראלי למחזר את הצלחתו במלחמת ששת הימים, וניסה שוב ושוב לפגוע במסלולי שדות התעופה במצרים, אך הפעם ללא הועיל (ממליץ להקשיב להרצאתו של אל"מ מיל' אביעם סלע בקישור.[1]) מאידך גיסא גם ביצועיו של חיל האוויר המצרי במהלך מלחמת יום הכיפורים, הן בתקיפת יעדים צבאיים של צה"ל בסיני, הן בקרבות אוויר והן בסיוע קרוב לכוחות היבשה המצריים, לא היו משהו שאפשר להתפאר בו, וזאת למרות שהוא היה זה שהיכה ראשון. כישלונו העיקרי של חיל האוויר המצרי היה בכך שהוא לא הצליח למנוע את מהלך הצליחה של צה"ל.
המצב כיום
במצרים יש כיום כ־60 שדות תעופה – 45 מתוכם הם צבאיים, ונבנו בהם מתקני תשתית צבאיים כגון: דתק"ים, בונקרים לתחמושת, מאגרי דלק ת/ק ומרכזי פיקוד ושליטה מבוצרים. בנוסף לשדות התעופה למטוסים, שבהם יש רחבות חניה למסוקים, נבנו גם שדות תעופה המיועדים למסוקים בלבד כגון: בדוורסואר ובחטאטבה.
בשנים האחרונות, במיוחד מאז שתפס עבד אל פתח א־סיסי את השלטון במצרים, ניכרת תנופת בניית מתקני תשחית המתבצעת בעיקר בשדות תעופה בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר.
בנוסף להרחבת שתשתית של שדות התעופה במרחב סיני – קהיר מתבצעות עבודות גם בשדות הבאים:
א. בשדה התעופה הצבאי בסיווה (במדבר המערבי סמוך לגבול הלובי) נסלל מסלול תעופה חדש. סביב השדה הוקמה חומה עם מגדלי שמירה והבנו מחנות ליחידות להגנת השדה.
ב. בשדה התעופה הבאטה - סולום הסמוך לגבול מצרים לוב, נוספו עוד 12 דירים. להערכתי הרחבת השדה קשורה בצורף להגן על בסיס הצי המצרי 3 ביולי שנבנה במערב מצרים.
ג. שדה התעופה האזרחי באל עלמיין הוסב לצרכים צבאיים, במסלול שופץ ונבנו בו 6 דירים. להערכתי הסבת השדה לצרכים צבאיים היא עקב בניית הקריה הגרעינית המוקמת באדבעה הסמוכה.
ד. בשדה התעופה הצבאי ראס בנאס (במדבר המזרחי סמוך לגבול עם סודאן), נסלל מסלול נוסף ונבנו 18 דירים חדשים שככל הנראה מחליפים את הדירים הישנים.
ה. שדה התעופה האזרחי קאוינת (במדבר המערבי כ-300 ק"מ ממערב לאבו סימבל וכ- 70 ק"מ מצפון לגבול עם סודאן), מוכשר לצרכים צבאיים ונבנים בו 16 דירים למטוסי קרב/הפצצה.
בד בבד עם העבודות לפיתוח התשתיות של חיל האוויר המצרי מנהלת מצרים מסע רכש נרחב להגדלת הסד"כ האווירי ולשדרוג היכולות של כלי הטיס כפי שיפורט להלן
סד"כ חיל האוויר
להלן טבלה המסכמת את הידוע ממקורות גלויים בנושא סד"כ חיל האוויר המצרי. הטבלה מבוססת על מידע שלוקט בעיקר מויקיפדיה בשנת 2017. הטבלה עברה עדכון פרטים חלקי המעודכן לסוף שנת 2022
רכש זרוע האוויר
מאז שהנשיא עבד אל פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים, צבא מצרים מתעצם בקדחתנות ומצטייד במיטב כלי הנשק הניתנים לרכישה בעולם. הצבא מקפיד מאוד על גיוון מקורות האספקה כדי למנוע תלות במדינה זו או אחרת.
בטבלאות שלהלן יש פרוט; מה נרכש, כמה סופק והעלות במיליוני דולרים.
סיכום
הביצועים הנמוכים של חיל האוויר המצרי במלחמת יום הכיפורים, הביאו את המצרים למסקנה (שגויה או נכונה – זה בכלל לא חשוב) שהאשם הוא בנחיתות של המטוסים והחימוש הסובייטיים אל מול המטוסים והחימוש האמריקאי שבידי ישראל. עתה כשהם מצוידים בשפע של מטוסים וחימוש מתקדם הן של ארצות הברית והן ממיטב מטוסי אירופה (מטוס ה"רפאל"), הם עלו לים להתפתות ולחשוב, שהם הגיעו לאיזון אל מול חיל האוויר הישראלי. אני מקווה, שהמופקדים על בטחון ישראל מודעים לסכנה זו ונערכים לקראתה.
נספחים
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
