Blog Layout
אלי דקל-דליצקי
י"ד בסיוון ה'תשע"ז 08.06.2017
דע מאין באת
קיצור תולדותיו של דב בלגרוצקי מהולדתו ועד גיוסו לצה"ל
כמו בכל מפעל גדול גם חיל המודיעין מורכב משרשרת של עובדים במקצועות שונים מאוד זה מזה, אך כולם רתומים לארגון שנקרא אגף המודיעין – ארגון שמתפקידו, בסופו של דבר, לספק למפקדים בכל הרמות ולפיקוד העליון של צה"ל ולהנהגת המדינה נתונים והערכות על המציאות שבה הם פועלים.
דב בלגרוצקי, נולד בשנת 1936 בעיירה קטנה בפולניה, ובניגוד לדימוי של יוצאי ארץ זו כאנשי בעלי נימוסים והליכות של בני תרבות (דמוי שנוצר בעיקר, בעקבות גלי העלייה מהערים הגדולות שבארץ זו), הוא נולד במשפחה של אנשים קשיי יום וגסי רוח. אביו היה סבל בשוק העיירה, איש גברתן שפיזר מהלומות לאשתו לילדיו. פרט למלמד שלמדו מעט קרוא וכתוב, דב לא זכה ללימודים בבית ספר (חוק חינוך החובה הפולני לא יושם בערי הפריפריה ובמחוזות הכפריים), כך שדב מצעירתו נלווה לאביו לעבודתו כסבל בשוק. תפקידו היה לשוטט בשוק ולאתר אנשים/נשים שקנו דבר מה כבד, כאן היה מופיע דב הצעיר שהציע את שרותיו של אביו בהובלת הכבודה. השהות הרבה בשוק וההתחככות המתמדת עם "השקצים" – הגויים שנגררו לשוק לסייע להוריהם, גרמה לדב שיתחסן וידע להשיב אגרוף למי שניסה להתעלל בו. לימים הוא התחבר לחבורת פרחחים מילדי הגויים בשוק, והרגיש בחברתם אף טוב יותר מבני גילו היהודים, שראו בו נער בור פורק עול. הנערים בני גילו היהודים אף הצטחקקו בעת שבא עם אביו לבית הכנסת, וניסה, לשווא, להתמצא בסידור התפילה.
באותם ימים של טרום מלחמת העולם השנייה, ארגנה הסוכנות עליה של נערים מתוך כוונה להכשירם לסייע לקיבוצים שסבלו ממחסור כרוני בידיים עובדות. שליחי העלייה הצליחו על נקלה לשכנע את הוריו של דב לשלחו להכשרה הארץ ישראל – הם ראו בכך סיוע, שחסך מהם להאכיל פה נוסף. דב גם הוא שמח להיפרד מאביו האלים ולפתוח בחיים חדשים. דב עלה ארצה והצטרף לאחת מ"ההכשרות" בקיבוצים. שם, כחלק מתהליך הקליטה הוחלף שם משפחתו הגלותי ומעתה היה שמו בישראל, דב בר לביא. הניסיון להכניס את נער הפרא למסגרת קשוחה של לימודים ועבודה עם קבוצה לא צלח, לא שעבודה קשה הרתיע אותו – מה שהפריע לו שניסו "להנדס" את מוחו ולאלצו לחשוב במונחים סוציאליסטיים. דב הועזב מהקיבוץ ועבר ליפו, שם התגורר קרוב משפחה ערירי שהסכים לקבלו. ביפו הוא התחבר לחבורת נערי שוליים שניסתה ליהנות ממנעמי החיים באותם ימים שכללו בילוי שעות רבות בחוף הים, צפייה במשחקי כדורגל, התגנבות לבתי הקולנוע שבאתם ימים היו למעשה חצר גדולה מוקפת גדר. למחייתו עסק בעבודות מזדמנות כגון מכירת סברס, מכירת עיתונים, וסיוע למציל בחוף הים בגביית דמי שכירות כסאות הנוח.
הגיוס לצה"ל
בו יסופר על ראשית דרכו של דב בצה"ל
בשנת 1954 התגייס לצה"ל, בהיותו ז'לוב חשב שיוכל להתקבל לצנחנים אבל נדחה בוועדת המיון, אולי מטעם היותו נער שוליים מתל אביב שברח מהקיבוץ. שם, בצנחנים, באותם הימים, העדיפו את בני הקיבוצים. כך או כך הוא הגיע לשריון ולמרות המשמעת הנוקשה, הוא עשה חיל והחל להתקדם אט-אט בסולם הדרגות, כך כשהגיע תום שרות החובה, והוא רס"פ, הוצע לו להישאר בצבא הקבע. כדי לפתותו הוצע לו לצאת למסגרת לימודים אקסטרנית בה יוכל לעבור את בחינות הבגרות ובתקווה שיצלח מכשול זה אף הובטח לו כי יהיה מועמד לקצונה. האמת היא שדב, גם בלי פיתויים, אלה חשב כי מסלול השרות הצבא הקבע מתאים הוא. הוא חתם אפוא לשרות קבע ממושך, עבר בהצלחה יתרה את לימודי הבגרות ואף בקורס הקצינים הוא הצליח. קורס הקצינים הכשירו אמנם לפקד על מחלקת טנקים אך לדב הוצע להישאר בבסיס ההדרכה ולהדריך את המחזור הבא. סוד הצלחתו של דב היה מחד גיסא היותו ג'לוב מחוספס שקשיים פיזיים לא מרתיעים אותו ומאידך רצון עז להצליח, רצון עז זה הצליח לדכא את רתיעתו הטבעית מלימודים בכלל ומחכמולוגים שכל כוחם הוא בלשונם. דב אמנם לא היה איש חכם שממציא גלגלים אבל בהחלט היה איש שיודע להניע גלגלים אותם המציאו אחרים.
יתכן שדב היה ממשיך לטפס בסולם הדרגות והתפקידים בשריון, אלה שהגורל רצה אחרת. בשנת 1958, במהלך תרגיל נפצע דב ברגלו פציעה קשה שמנעה ממנו למשך כחצי שנה לשרת ביחידה קרבית, והוחלט שאת החודשים הבאים הוא יעשה במחלקת המחקר באגף המודיעין במחנה שרונה בתל אביב. בעת ההיא סג"מ דב סיים כבר כארבע שנות שרות בצה"ל אך מעולם עוד לא הזדמן לו להיות במחנה הקריה. הגעתו למקום הייתה בבחינת ביקור בארץ לא נודעת. מחלקת מחקר באמצע שנות החמישים של המאה הקודמת הייתה מעין מושבה של זקני ציון. המדובר באנשים מבוגרים מאוד במונחים של אדם שכל עולמו הקרוב בפלוגה, סבב סביב נערים בני גילו ששרתו בשריון. במחלקת מחקר התקבצו כמה דינוזאורים ממלחמת העולם הראשונה.. יוצאי הצבא הבריטי ששרתו ביחידות מודיעין בריטיות במלחמת העולם השנייה, עולים חדשים, חלקם מבוגרים מאוד, ששרדו את השואה וגויסו לאגף המודיעין לאחר שלא נמצאו כשירים לשרת ביחידות לוחמות.
סג"מ דב, הוצב לשרת במדור לבנון. כמה מילות רקע על מבנה מחלקת מחקר. בסיסית המחלקה נבנתה בשתי חתכים החתך הראשוני והמוביל היה עבודה בחתך של מדינות העימות. כך היו גופי מחקר שחקרו את מדינות כל מדינות ערב הסובבות אותנו גודלו של הגוף שחקר מדינה נבע מהחשיבות של מדינה זו. מדינות עימות חשובות זכו לטיפול של מסגרת אדמיניסטרטיבית של ענף ובראשון הועמד קצין בדרגת סא"ל. או מדינות פחות מאיימות עלינו טופלו בגוף שנקרא מדור ובראשו קצין בדרגת רס"ן. כך למשל המעקב אחר מצרים נעשה בענף שכונה ענף 6 ואילו הנושא הלבנוני הוטל על מדור ד. עקב ריבויים של מדינות ערב הוחלט לעיתים כי האחריות על המדור שעסק בעיראק למשל תוכפף לענף הירדני, הנושא הלובי יוכפף תחת פיקוד הענף המצרי כל זאת על מנת לקצר את מוטת השליטה של ראש מחלקת מחקר.
בנוסף למדורי ולענפי המחקר הבנויים בחתך של זירות הלחימה, פעלו במחלקת מחקר מדורים וענפי מחקר שעיסוקם נושאי כגון: מדור שחקר את כלכלת ארצות ערב, ענף שחקר את הנשק והציוד המצוי בצבאות ערב ענף שעסק מעבירות ובמחקר מטרות תורפה כגון סכרים ותחנות כוח ועוד.
עם הגעתו של דב לקריה הוא התייצב בפני קצין הארגון של מחלקת מחקר. היה זה איש מזדקן שהמדים שלבש נראו עליו כמו תחפושת, הוא ענד דרגות סרן ופנה לדב בשאלה מה הביאו הלום, מנוסח השאלה ובעיקר מהטון בה נאמרה, הבין דב שהאיש אינו שולט ממש בעברית וכי יקל עליו לתקשר עמו ביידיש. דב, איש שיודע לשרוד, עבר מיד ליידיש וסיפר לקצין הארגון, כי לאחר פציעה הוא הועבר לחצי שנה לשרת בקריה. קצין הארגון עטה עליו כמוצא שלל רב, סוף סוף אפשר להתבטא בשפת אמו וסיפר לדב בקצרה על מבנה מחלקת מחקר ותפקידה במטה הכללי וכי הוא דב מוצב במדור לבנון העובר עתה רה-ארגון, וזקוק לתגבור בכוח אדם. קצין הארגון הוסיף ואמר שהתפקיד אינו קשה וכי יהיה לו פנאי רב להחלים מפציעתו, ליהנות מהעיר הגדולה, ומשפע החיילות הנאות שממש מייחלות לקצין נאה שכמותו. דב קיבל הסבר קצר כיצד להגיע למבנה בו שכן המדור הלבנוני.
היה זה מבנה טמפלרי ישן בן 2 קומת וקומת מרתף ששימשה את הטמפלרים בעיקר כמחסן. המבנה לא שופץ מאז גורשו הטמפלרים ע"י הבריטים וכולו שידר עליבות. התברר כי המדור הלבנוני שוכן בקומת המרתף של הבניין שכללה חדרון זעיר בו היה משרדו של ראש במדור, חדר עבודה נוסף שימש את עוזרו של ראש המדור וחיילת ששימשה כפקידה החדר השלישי במרתף ששימש את הטמפלרים כמחסן קדלי חזיר עם ווי ברזל מאימים משירדו מהתקרה – שימש כמחסן כללי לתושבי המבנה. היו אלה גופים מחקר נוספים של מחלקת מחקר אך לא היה קשר פיזי בינם לבין המדור הלבנוני שכן הכניסה לבניין הייתה מהכביש הראשי במושבה הטמפלרית שרונה, ואילו למרתף הייתה כניסה נפרדת מאחור.
דב התייצב בפני ראש המדור רס"ן חיים מרון. היה זה איש מבוגר יליד צפון אפריקה שגדל והתחנך בצרפת. כשעמד לסיים את לימודיו בסורבון במגמת מזרח תיכון, פרצה מלחמת העולם השנייה והוא הצליח להימלט ארצה ואף הספיק לשרת בשרות הידיעות של ארגון ההגנה ("ש"י"). עקב השכלתו ושליטתו בשפות רבות, עסק במחלקה הערבית ועם הקמת צה"ל גויס כאזרח עובד צבא לחיל המודיעין. לאחר מספר שנות שרות , הבין שהדרך לפסגה חסומה בפני אזרחים עובדי צבא ואז "סודרה" לו דרגת קצונה והוא התחיל, בגיל מבוגר יחסית, לעשות קריירה צבאית. תפקידו הנוכחי כראש מדור לבנון היה תפקיד שנועד להכשירו לתפקיד ראש ענף מעצמות – העוקב מבחינה מודיעינית אחר המעצמות ויחסיהם עם מדינות האזור.
דב התייצב בפני חיים וזה הסביר לו כי במחלקת מחקר הונהגה שיטה חדשה למיון המידע שזורם למחלקה מגורמי האיסוף השונים. השיטה החדשה נועדה לשפר את אופן ניצול ארכיוני המחלקה ולקצר את משך הזמן הדרוש כדי לאתר את מידע הדרוש לצה"ל. כל מחלקת מחקר מתייקת את המסמכים בשיטה החדשה, אך נותרה בעיית מיון המסמכים שנאספו עוד מלפני הקמת המדינה ואשר עוסקים בלבנון. המשימה של דב תהיה לפיכך לעבור על התיקים הישנים ולמיין מחדש את המידע שנאגר בהם על פי שיטת התיוק החדשה. חיים הדגיש בפני דוב כי אין זה מדובר רק מהעברה טכנית מתיק שנשא קודם שם א לתיק הנושא שם חדש אלה שמדובר במהפכה ממש בו כל ידיעה מנותחת למרכביה ועשויה להופיע בכמה תיקים שונים. כך למשל ידיעה שדנה ברכש נגמ"שים מסוג מסוים לצבא לבנון מצרפת, תויקה בעבר בתיק צבא לבנון. תיק זה תפח ברבות השנים והוא כולל כיום כמה מאות מסמכים. בשיטה החדשה תתויק ידיעה זו בשני תיקים האחד אמצעי תובלה לגייסות והשני אספקת נשק מצרפת צבא לבנון. מכיוון שבעת ההיא מכונות צילום המסמכים לא היו בשימוש נפוץ אזי יש לכתוב בטופס מיוחד בכתב יד, מראה מקום, שמפנה את המעיין בתיק שנושאו א כי ימצא מידע נוסף בתיק ב במסמך הנושא מספר סידורי ג.
כאשר שמע דב את דברי ההסבר, הבין שמלאכה זו היא לא בשבילו. אבל בכל זאת הוא ניסה מספר ימים למלא את המשימה. חיים, ראש המדור, שהיה איש יסודי והחשיב מאוד את עבודת התיוק הקפדנית, בדק את מיוני המסמכים של דב, וכשראה שנעשתה שם עבודה רשלנית, ציווה על דב להתחיל במלאכת המיון מחדש. דב שעד עתה דרכו בצבא צלחה, ניצב בפני מצב שפוגעים בו ובכושר שיפוטו. את זה הוא לא יכול לשאת והחליט לפנות לקרוב משפחה רחוק שלו, שהיה קצין בכיר בעל מהלכים בנושאי שלישות, שישחרר אותו מהעונש הזה כדבריו. קרוב משפחתו נעתר לבקשה ודב הועבר לבסיס ההדרכה המרכזי של חיל המודיעין לתפקיד מדריך עוזר בקורס קציני מודיעין.
תפקיד מדריך עוזר, הוא שם מכובס ל"שמש", המסייע למדריכי הקורס במשימות ארגון שונות כגון לדאוג להביא לחדרי הלימוד עזרי אימון שונים, להכין רכבים ליציאה לשטח ולזבדם וכיו"ב. דב שהיה בעל כושר לארגן דברים והטיל את אימתו על החיילים המשרתים באפסנאות ובמטבח המחנה, כך שאלו מילאו את מבוקשו ללא התרגילים הידועים: אין לי; תבוא מחר; ציוד זה לא בתקן שלכם וכיו"ב, השתלט חיש קל על התפקיד, הפך לחביבו של מפקד הקורס ולבסוף הוצעה לו "סוכריה" – הוא יתפקד כחניך/מדריך, כלומר ישתתף כחניך במספר שיעורים ובסוף הקורס הוא יוסמך לשמש כקמ"ן גדודי. ההצעה התקבלה בברכה אצל דב והוא שובץ סופית לשרת בחיל המודיעין.
שתף
Contact Us
Contact Us
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
משה פבריקנט מראיין את אלי דקל - דליצקי כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 משה פבריקנט קיים ראיון עומק עם את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עימו בנושא תפקוד כושל של המודיעין במטה הכללי מאז 1973. במהלך הראיון הממושך משוחחים השנים, בין היתר, על נושאים הבאים: · משך עשרות בשנים אגף המודיעין לא נשען בהערכותיו על מודיעין שניתן להפיק מחקר התשתיות בארצות ערב. עקב מחדל זה המודיעין "פספס" משך שנים תגליות רבות במגוון נושאים. · המודיעין מייחס חשיבות מוגזמת למודיעין המופק מהאזנות לסוגיהן וממעט לספק לצה"ל מודיעין האפשר ניצחון. כך למשל המודיעין לא סיפק לצה"ל, לקראת מלחמת שמיני עצרת ("חרבות ברזל"), מודיעין על מערך הפיקוד והשליטה של החמאס ברצועת עזה וצה"ל נאלץ לרדוף אחר מטה החמאס והמטות של חטיבות החמאס משך חודשים רבים. · המודיעין טועה לחשוב שיש ביכולתו לספק התרעה מצבית (השמעת "צופר אזעקה" על מועד מלחמות) ומקדיש לכך משאבים רבים. לדעת דקל, זו רדיפה אחר הרוח. לדבריו מה שניתן לעשות ולא עושים, זה מתן התרעה בסיסית (כוונה בסיסית לפגוע בנו) שניתן להפיק באמצעות מעקב אחר תשתיות צבאיות. הכישלון הגדול בתחום זה הוא בזיהוי ההכנות הקדחתניות של מצרים למלחמה נגדנו -הכנות שצה"ל מתעלם מהם. · לדעת דקל, למדינת ישראל אין נתונים אמינים על מספר תושבי ברשות הפלסטינית ועל מספרם ברצועת עזה. לדעתו, יש בידי המודיעין יכולות לספק נתונים אמינים אך הוא נמנע מעשות כן.
אורנה ישר מערוץ "זווית ישרה" קיימה שיחת עומק עם חוקר המודיעין הצבאי סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי בנושא "יחסי ישראל מצרים מאז חתימת הסכם השלום בין המדינות". הטענה המרכזית של דקל היא שהמצרים ראו בהסכם, כבר במועד החתימה, כהסכם זמני. במהלך השיחה מונה דקל מספר תפניות בהתנהלות צבא מצרים מאז החתימה ועד היום.
אלי דקל מתריע:"א סיסי שילש את הצבא שלו בסיני וחותם על הסכם נשק של 5 מיליארד עם ארה"ב חייבים להתעורר"
זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בכסלו ה'תשפ"ה 29.12.2024 זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא התנהלות מוזרה של מצרים בעניין החות'ים. כידוע מאז אוקטובר 2023 החות'ים פוגעים בתעבורת אוניות סוחר במצרי באב את מנדב, הגורמת נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית. בפגישה דנים השנים בשאלה מדוע מצרים אינה פועלת צבאית נגד החות'ים. נושא נוסף בשיחה הוא מדוע המוני העם המצרי שונאים את ישראל.
