תוכן הסרט
מאז שנת 2007 ובמיוחד לאחר שעבד אל־פתח א־סיסי תפס את השלטון במצרים בשנת 2013, צבא מצרים עובר תהליך מואץ של התעצמות. ההתעצמות כוללת פיתוח תשתיות צבאיות, כגון מחסני תחמושת, מאגרי דלק תת־קרקעיים, הגדלת אפשרויות חציית התעלה משישה גשרים ל־39 גשרים ומנהרות, בניית נמלים צבאיים ועוד. במקביל לפיתוח התשתיות, צבא מצרים מקיים מסע קניות של אמצעי לחימה צבאיים, כגון מטוסים, צוללות, טנקים וטילי קרקע-אוויר. נשאלת השאלה מדוע מדינה ענייה, חסרת אויבים הנראים לעין, משקיעה הון עתק בהתעצמות צבאית. בהרצאתו, אלי דקל מנתח את התשובות הרווחות לשאלה זו בציבור, ולבסוף מציע פתרון משלו לשאלה "מה העבודה הזו לכם?".
ההרצאה זו משלימה את ההרצאה "40 שנות שלום בין ישראל למצרים". צפייה בשתי ההרצאות תציג תמונה תמציתית על המתרחש ביחסים בין שתי המדינות.
תיקון נתון שגוי בהרצאה
בדקה החמישית של ההרצאה, בפרק השולל את האפשרות שהתחמשות מצרים נובעת מבניית סכר הרנסנס באתיופיה, אני אומר: "הסכר באתיופיה יכול לאגור בערך שליש מכמות המים אשר באגם נאצר באסואן".
הנתון הזה שגוי. הנתונים הנכונים הם: כושר האגירה של אגם הרנסנס הוא 74 מיליארד מע"ק, וכושר האגירה של אגם נאצר בסכר אסואן הוא 169 מיליארד מע"ק. לפיכך גם אם אתיופיה תסגור את שערי הסכר שלה לחלוטין, עדיין יהיו למצרים רזרבות מים של לפחות פי שניים (גם נתון זה אינו ממש מדויק כי מימי הנילוס הלבן בשיעור של 12 מיליארד מע"ק מים ימשיכו להגיע למצרים כקדם).
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
