אלי דקל-דליצקי. 22.07.2019
מעיון בצילום לוויין מ־17 במאי 2019 עולה כי בשדה התעופה הצבאי סיווה בוצעו עבודות פיתוח הכוללות: סלילת מסלול תעופה נוסף; בניית חומה באורך עשרות ק"מ ולאורכה כ־60 מגדלי שמירה, ובניית 11 מחנות קבע לאורך החומה המשמשים יחידות צבא לאבטחת השדה.
שדה התעופה נמצא כ־62 ק"מ ממזרח לגבול מצרים-לוב, וכ־212 ק"מ מדרום לים התיכון. איני יודע מתי נבנה השדה אך כבר בשנת 2006 היא היה קיים. בשדה 12 דירים (מחסות מוגנים למטוסי קרב או הפצצה). אני משער כי השדה נבנה לאחר מלחמת יום הכיפורים עקב המתיחות ששררה אז בין מצרים לבין שליט לוב, מועמר קאדפי, זאת על רקע בגידתה של מצרים בעניין הערבי וחתימת הסכם השלום עם ישראל. להערכתי, עבודות הפיתוח החלו בשנת 2017.
יתכן שבגלל "חידוש" של בניית מסלול נוסף לא הייתי מטריד את קוראי. מה שמעניין הוא החומה ומגדלי השמירה. במיוחד מעניינת העובדה שבתוך שטח השדה נבנו מחנות ליחידות אבטחה. הקיבולת הכוללת של מחנות אלה מגיעה למספר גדודים! תופעה זו "מיגון יתר" נראית גם בשדות תעופה אחרים במערב מצרים. אני למד מזה שהמצרים אחוזי אימה מפני האפשרות שאיזה שהם מחבלים יפגעו בהם. אולי פחד לא מידתי זה מסביר את הביצועים הדלים שלהם במלחמתם בארגוני החבלה בסיני. כדי שלא הובן שלא כהלכה, אני לא מזלזל בחייל המצרי ואיני מציע "לישון בשקט".
באשר למסלול הנוסף, אני מעריך כי הוא ישמש את התעופה האזרחית. עד עתה היה מנחת אזרחי בדרך שבין נאת המידבר סיווה לבין שדה התעופה הצבאי. מנחת זה היה ללא כל שרותי קרקע, וללא הגנה מפני פיגועים. אני משער שהמצרים החליטו להקל על התעופה האזרחית ובנו את המנחת בתחום השדה הצבאי.
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
אלעזר שטורם מערוץ "טוב" משוחח עם סא"ל (בדימוס) על חוסר השליטה של הרמטכ"ל בתקציב חיל האוויר ובמשימותיו. מדובר בחולי ממושך שהחל עם הקמת צה"ל וככל שהשנים חולפות החולי מתגבר. כך, למשל, במלחמת ההתשה חיל האוויר לא תקף אף מטרה אסטרטגית שנבחרה שנבחרה במטכ"ל "של הירוקים", ובמלחמת יום הכיפורים חיל האוויר "התמכר" בתקיפת שדות תעופה עם תוצאות דלות.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
