Blog Layout

מצרים אוגרת דלק ליום סגריר

אלי דקל-דליצקי
המאמר פורסם במרץ 2018. עדכון חלקי 01.07.2020
הקדמה
במצרים קיים משק דלק מאוד מפותח הכולל שדות נפט וגז, כ-10 בתי זיקוק, רשת ענפה של צינורות להובלת נפט גולמי ותזקיקים, ומתקנים רבים מספור של אגירה וחלוקת דלק לצרכי היום יום של המשק המצרי. לצד המערכת האזרחית הפועלת במצרים בעת שגרה קיימת מערכת לאומית לאגירת דלק לשעת חרום. המערכת לשעת חרום מתבססת על המערכת הפועלת בשגרה ובנוסף הוקמו במצרים שרשרת של מאגרי דלק אסטרטגיים תת קרקעיים המיועדים לשימוש בעת חרום בלבד. מערכת הדלק האסטרטגית לשעת חרום היא נושא מאמר זה.  

צבא מצרים מחזיק ומתפעל מערכת דלק עצמאית משלו. זו מערכת מסועפת של תחנות דלק צבאיות ביחידות ומאגרי דלק מרחביים. מאז הסכם השלום, צבא מצרים שוקד לפתח את מערכת הדלק הצבאית בסיני. פרטים על מערכת זו ראה מאמר "מערכת הדלק הצבאית בסיני"[1]. מערכת מאגרי הדלק האסטרטגיים, שחלקה נבנה גם בסיני, אמורה להשתלב באספקת הדלק לצבא בשעת חרום.  

רקע היסטורי
עד לשנת 1972 לא היו במצרים מאגרי דלק אסטרטגיים תת־קרקעיים, למעט מאגר דלק תת־קרקעי בפנארה (על שפת האגם המר הגדול בתעלת סואץ). המאגר בפנארה נבנה עי־ידי הבריטים במלחמת העולם השנייה, והוא שימש את המצרים כמאגר הדלק המרכזי של צבאם בחזית התעלה במלחמת יום הכיפורים. 

בשנת 1972, כחלק מההכנות המצריות למלחמת יום הכיפורים, הוציא נשיא מצרים אנואר א- סאדאת, צו נשיאותי מיוחד המורה על הקמה מהירה של 10 אתרים לאחסון דלק לשעת חרום ברחבי מצרים. הקיבולת הכללית המשוערת של מאגרי הדלק, שנבנו בהוראת סאדאת הגיע ל-900 מיליון ליטר דלק, ויחד עם המאגר הבריטי בפנארה עמדו לרשות המצרים ערב מלחמת יום הכיפורים כמיליארד ליטר דלק במאגרי דלק תת-קרקעיים (מספר דוגמאות ממערכת מצבורי הדלק האסטרטגיים שהקים סאדאת – ראו מספח ב') .

בניית תשתית דלק אסטרטגית לשעת חרום עד לשנת 2010
מאז מלחמת יום הכיפורים בשנת 1973 שוקדת מצרים לפתח את צבאה ואת מוכנותה למלחמה נוספת. הסכם השלום בין ישראל למצרים, שנחתם ביו המדינות בשנת 1979, לא גרם למצרים לשנות את סדר העדיפויות הלאומי, והיא ממשיכה להקדיש משאבים רבים מאוד לפיתוח ולשכלול צבאה. 

מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לשנת 2007 נבנו בגדה המערבית של תעלת סואץ 3 אתרי אחסון דלק גדולים תת־קרקעיים, במתכונת אתרי הדלק האסטרטגיים שהוקמו במסגרת ההכנות למלחמת יום הכיפורים. להלן הפרוט:

א. אתר אחסון בקיבולת משוערת של כ־50 מיליון ליטר בתל אל כביר. הערכתי שהוא נועד לשמש בעיקר את הארמיה השנייה הערוכה בגזרה זו.

ב. אתר אכסון בקיבולת משוערת של כ־50 מיליון ליטר בג'פרא. אתר זה זהה לאתר בתל אל כביר ולהערכתי הוא נועד לשמש בעיקר את ארמיה 3 הערוכה בגזרה זו. 

ג. אתר אחסון בקיבולת משוערת של כ־100 מיליון ליטר בעג'רוד (אזור סואץ). באתר זה יש מכלי דלק מרובעים תת־קרקעיים. צורת הבנייה מזכירה מאוד את מאגרי הדלק התת־קרקעיים באזור פנארה שהוקמו במלחמת העולם השנייה, ואשר פורקו בשנת 2014. איני יודע מתי הוקם מאגר זה אך אין ספק שנבנה לפני שנת 2004. אם מאגר זה נבנה בידי הבריטים, ייתכן שכיום הוא אינו שמיש עוד.  . 

סה"כ מאז מלחמת יום הכיפורים ועד לשנת 2007 נבנו באזור התעלה מאגרי דלק בקיבולת כוללת של כ־200 מיליון ליטר דלק. 

פרטים נוספים על מאגרי הדלק שנבנו בחזית התעלה, בין השנים 1974-2007 ראו נספח ג' להלן. 

בין השנים 2007-2010 נבנה בסיני מאגר דלק אסטרטגי נוסף בקיבולת משוערת של 25 מיליון ליטר. המאגר נבנה כ־11 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ, באזור סרפאום. עם בניית המאגר הוכפל למעשה כושר אגירת הדלק לצרכים צבאיים בסיני[2]. 

מאגר זה נבנה ככל הנראה כחלק ממהלך מצרי להכפלת התשתית הלוגיסטית בסיני. יודגש, כי בסיני יש שפע של מאגרי דלק אזרחיים – רובם משמשים את תעשיית הפקת הנפט שבדרום סיני (שדות הנפט ראס סודר, אבו רודיס, בלעים).

ה"בום הגדול" – בניית מאגרי דלק תת־קרקעיים מאז שנת 2015
מראשית שנת 2015 מתבצעת במצרים בנייה במקביל של 4 אתרי אחסון גדולים תת־קרקעיים לדלק. הראשון והמעניין מכולם הוא מאגר הדלק, שנבנה בסיני. המאגר ממוקם בכוברי שמדרום לציר המתלה כ־2 ק"מ ממזרח לתעלת סואץ וכ־11 ק"מ צפונית מזרחית לבתי בזיקוק בסואץ (שבהם יש כמובן מכלי דלק לרוב). בנייתו של המתקן החלה לאחר פברואר 2015 ובנייתו הסתיימה בשנת 2017. באתר יש 12 מכלים בקוטר של כ־40 מטר ובקיבולת משוערת של 10 מיליון ליטר למיכל. סה"כ הקיבולת המשוערת באתר מגיעה ל־120 מיליון ליטר. 

בד בבד עם בניית המאגר בסיני נבנו ממערב לתעלת סואץ עוד 3 אתרים כדלקמן: 

• בכתמיה, 75 ק"מ ממערב למאגר כוברי, על הדרך שבין קהיר לסואץ – נבנה מאגר זהה לזה שבכוברי, בקיבולת משוערת של 120 מיליון ליטר

• באיסמעיליה, נבנה מאגר קטן יותר בקיבולת משוערת של 60 מיליון ליטר.

• בספאג'ה, כ-110 ק"מ דרומית מערבית לשארם א-שיח, על הגדה המערבית של ים סוף – נבנה מאגר זהה לזה שבכוברי, בקיבולת משוערת של 120 מיליון ליטר. יוזכר כי בספאג'ה קיים מאגר דלק, שבנה סאדאת כהכנה למלחמת יום הכיפורים בקיבולת משוערת של 60 מיליון ליטר 

פרטים נוספים על המאגרים ראו להלן – נספח ד'
סה"כ בשנים 2015-2017 בונה מצרים מאגרי דלק תת קרקעיים בקיבולת כוללת של כ־420 מיליון ליטר דלק. בניה זו משלשת את מאגרי הדלק, שנבנו במצרים לאחר הסכם השלום. יודגש כי במקביל לבניית המאגרים התת־קרקעיים נבנות במצרים חוות מכלי דלק על־קרקעיים, הן בבתי הזיקוק והן כמתקני חלוקה אזוריים של דלק לצרכים אזרחיים – ראה להלן דוגמה של מתקן אגירת הדלק התת קרקעי בכותמיה, שבד בבד עם בנייתו נבנו לצידו 2 חוות אגירת דלק של חברות מסחריות. פרטים נוספים – ראו נספח ד'.  

סיכום
למצרים יש משק דלק מפותח מאוד הכולל שדות נפט וגז, בתי זיקוק ומתקני אגירה ואחסון דלק גדולים מאוד. בניית מאגרי דלק תת־קרקעיים אינה צורך של המשק המצרי, ולהערכתי נועדה לשמש אותו לשעת חרום בלבד. 

העובדה שמאז 1973 (מלחמת יום הכיפורים) בונה מצרים את מרבית מאגרי דלק תת־קרקעיים בחזית התעלה ובסיני מעידה כמאה עדים על כך, שייעודם העיקרי של מאגרים אלה הוא לשמש את צבא מצרים ליום סגריר בעת שהוא יידרש להילחם מול ישראל. המאגר, שנבנה בים סוף בספאג'ה, נועד, להערכתי, להשתלב במערך הצבאי שמצרים בונה להגנה על נתיב השייט בתעלת סואץ ובים האדום. 

בשנתיים האחרונות עוסקת מצרים בקדחתנות בהרחבת שדות התעופה הצבאיים בסיני ובמרחב תעלת סואץ - קהיר. סביר להניח כי יש קשר בין בניית מאגרי הדלק לבין הרחבת שדות התעופה במרחב זה.  
 
העובדה שבשנתיים האחרונות עמלה מצרים לשלש את מאגרי הדלק האסטרטגיים בחזית סיני והתעלה, אך במקביל אינה פועלת לבניית מאגרי דלק אסטרטגיים ביתר רחבי מצרים, מצביעה, לדעתי, על כך, שמצרים רואה את המלחמה בישראל כאפשרות ריאלית, ולעומת זאת היא אינה מתכוננת "ברצינות" למלחמה אפשרית מול "אויבים" כגון; איראן, אתיופיה, סודן ולוב.

הערות
[1]. מתוך סקירה זו צורפה למאמר הטבלה המסכמת את מאגרי הדלק הצבאי בצפון סיני – ראו נספח א'.
[2]. ראו נספח א'

נספח א' - מאגרי דלק צבאיים בצפון סיני


נספח ב' - דוגמאות למאגרי דלק אסטרטגיים שהוקמו במסגרת ההכנות למלחמת יום הכיפורים
נספח ג' - דוגמא למאגר דלק אסטרטגיים שנבנה בחזית התעלה בין השנים 1974-2007
נספח ד' - מאגרי דלק אסטרטגיים שנבנו לאחר שנת 2015 

שתף

Contact Us

Contact Us

אלי דקל,זיו מאור,מחות'ים,תעמולה אנטי ישראלית,
By אלי דקל וזיו מאור December 29, 2024
זיו מאור מערוץ TOV מראיין את אלי דקל בנושא התנהלות מוזרה של מצרים בעניין החות'ים. כידוע מאז אוקטובר 2023 החות'ים פוגעים בתעבורת אוניות סוחר במצרי באב את מנדב, הגורמת נזק של מיליארדי דולרים לכלכלה המצרית. בפגישה דנים השנים בשאלה מדוע מצרים אינה פועלת צבאית נגד החות'ים. נושא נוסף בשיחה הוא מדוע המוני העם המצרי שונאים את ישראל.
אלי דקל, ועדת אגרנט,העברת בסיסי צה
By אלי דקל ואלעזר שטורם December 9, 2024
מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023. בחלק השני שלפניכם ממליץ דקל לשלול מראש אגף המודיעין את התואר "המעריך הלאומי", כדי שיוכל לתפקד כקצין המודיעין של הרמטכ"ל במשרה מלאה, ודעתו תהיה נתונה אך ורק לאספקת מודיעין המאפשר לצה"ל לנצח. את משרת "המעריך הלאומי" ימלא ראש המועצה לביטחון לאומי. הצעה נוספת של דקל היא לעצור מיידית את העברת בסיסי צה"ל כדי לאפשר הגנה טובה יותר על הישובים במרכז הארץ ובצפונה.
אלי דקל, ועדת אגרנט,אפכא מסתברא,ועדת חקירה ממלכתית,
By אלי דקל ואלעזר שטורם December 6, 2024
מר אלעזר שטורם מערוץ TOV מקיים סדרת ראיונות עם סא"ל בדימוס אלי דקל-דליצקי בנושא הפקת לקחים מהתנהלות צה"ל מיום השביעי באוקטובר 2023. בחלק הראשון שלפניכם שולל דקל את הרעיון להוציא את "האפכא מסתברא" מצה"ל ולהכפפתו לראש הממשלה. דקל שולל בכל מכל את תרומת "האפכא מסתברא" וטוען שזהו גוף מיותר. כמו כן טוען דקל שמהניסיון שניצור מוועדת אגרנט (שמונתה לחקור את כשלי צה"ל במלחמת יום הכפורים) עולה כי הוועדה לא הבינה את כשלי צה"ל באותה מלחמה, ומסקנותיה התבררו כשגויות. הא לראיה - צה"ל הופתע שוב בקונספציה שגויה ולא סיפק לצה"ל התרעה, אפילו לא של מספר דקות. לפיכן כל המצפה לכך שהקמת וועדת חקירה תביא לתיקון כשלי צה"ל במלחמת שמיני עצרת – טועה.
הסדרה בלבנון,אלי דקל,מלחמת גריעה,מספר תושבי רצועת עזה,מספר תושבי הרשות הפלסתינית,
By אלי דקל וד"ר אורי מילשטיין November 27, 2024
מאז 7 באוקטובר מקיים ד"ר אורי מילשטיין מפגש שבועי עם מומחים כדי לדון במלחמת שמיני עצרת (חרבות ברזל). המפגש שהתקיים ב־27.11.24 עסק בעיקר בשאלה "משמעויות הפסקת האש שהוכרזה בין צה"ל לכוחות החיזבאללה בלבנון. במפגש נטלו חלק: ד"ר אורי מילשטיין – מנחה, ד"ר חיים אסא, עו"ד אוהד בן אהרון, ד"ר משה ברנט, סא"ל (בדימוס) אלי דקל, פרופ' אלישע הס, תא"ל במיל' אמציה חן – פאצי, ד"ר עדנה פשר, מר אלכס צייטלין, וסא"ל (בדימוס) דן שיאון. סרטון זה מרכז רק את דברי אלי דקל ואת התגובות לדבריו בדיון. הטיעון המרכזי של דקל הוא שמכיוון שממשלת ישראל לא הכריזה על כוונתה להכריע את חיזבאללה, ומכיוון שצה"ל לעת הזו אינו מסוגל לבצע משימה זו, מראש מדובר ב"סבב" המסתיים בהסכמה כלשהי להפסקת אש. בדיון טוען דקל שקונספציית ה"גריעות" (פשיטות לצמצום יכולות האויב) הוכחה כקונספציה שגויה ועל צה"ל לחזור לחתירה לניצחון. כדי שצה"ל יוכל לנצח במלחמות עליו לעבור מהפכה תודעתית ולהחליף את שדרת הפיקוד העליון. הדיון המלא פורסם באתר אתר "לעומק" של ד"ר אורי מילשטיין בשני חלקים בקישורים: https://www.youtube.com/watch?v=R9hsoBE3gfM&t=2697s https://www.youtube.com/watch?v=
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,אורי מילשטיין,מלחמת שמיני עצרת,חרבות ברזל,אגף המודיעין בצה
By ד"ר מילשטיין, ד"ר ברונשטיין ואלי דקל November 26, 2024
זהו החלק השמיני והאחרון מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מביעים משתתפי הדיון את דעתם על הגורם המרכזי הדרוש תיקון בהתנהלות צה"ל. ד"ר מילשטיין מציע להקים מכון לביטחון לאומי שיכשיר את הפיקוד בצה"ל ואת ההנהגה הפוליטית במדינה לנהל את צרכי הביטחון של ישראל. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&t=1698s הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם "סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו"
By אלי דקל November 25, 2024
ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 זהו חלק שביעי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה עוסק אלי דקל בהפקת לקחים ובהמלצות כיצד לשפר את יכולות צה"ל והמודיעין. דקל טוען שוועדת חקירה בנוסח וועדת החקירה שהוקמה בעקבות מלחמת יום הכיפורים אינה הפתרון לשיפור יכולות צה"ל. לדבריו, כיום מתברר שהוועדה לא הבינה את כשלי המודיעין והמליצה לבצע שינוים שכיום מתברר שהם היו חסרי תועלת. בהמשך מעלה דקל מספר המלצות לשיפור המצב.  אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=Youz3FUViyI&t=1698s הדיון בערוץ מילשטיין פורסם בשם " סא"ל (בדימוס) אלי דקל: אין צורך בוועדת חקירה ממלכתית על המלחמה. כל המלצות ועדת אגרנט נכשלו"
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,אורי מילשטיין,מלחמת שמיני עצרת,חרבות ברזל,אגף המודיעין בצה
By אלי דקל, אורי מילשטיין ומיכאל ברונשטיין November 24, 2024
ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 החלק השישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מנתחים ד"ר מילשטיין וד"ר ברונשטיין את מקור כשלי צה"ל שלדעתם נובע מכך שמדינת ישראל חדלה מלחתור להיות "אור לגויים" וצה"ל נשרך אחר תרבות המערב ונוהה אחר מכוני מחקר המאוישים בידי בכירים לשעבר במערכת הביטחון שתרומתם כיום לצה"ל מועטה. החלקים הבאים שיפורסמו בהמשך, יעסקו בהפקת לקחים ממלחמת שמיני עצרת.  אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,אורי מילשטיין,מלחמת שמיני עצרת,חרבות ברזל,אגף המודיעין בצה
By אלי דקל ישראל כהן ויקי אדמקר November 23, 2024
ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואליהו דקל-דליצקי י"ח בחשוון ה'תשפ"ה 19.11.2024 זהו חלק החמישי מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. בחלק זה מנתח אלי דקל את תפקידי המודיעין בצה"ל ואת יישומם במהלך מלחמת שמיני עצרת. מהניתוח עולה כי המודיעין הצבאי במלחמה והשב"כ כמעט "לא סיפקו את הסחורה" ולעומת זו ה"מוסד" הפליא לעשות. מדברי דקל עולה כי מאז מלחמת ששת הימים המודיעין בצה"ל הולך ודועך. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,אורי מילשטיין,מלחמת שמיני עצרת,חרבות ברזל,אגף המודיעין בצה
By ד"ר אורי מילשטיין, ד"ר מיכאל ברונשטיין ואלי דקל November 22, 2024
החלק הרביעי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. חלק זה הוא דיון המסכם מה שנאמר בחלקים הקודמים, שעסקו באי המוכנות של צה"ל והמודיעין למלחמה. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
אלי דקל,מיכאל ברונשטיין,אורי מילשטיין,מלחמת שמיני עצרת,חרבות ברזל,אגף המודיעין בצה
By ד"ר אורי מילשטיין November 21, 2024
החלק השלישי הוא מדיון מוסרט שעסק בהפקת לקחים ממלחמת "שמיני עצרת" ("חרבות ברזל"). בדיון בראשותו של ד"ר אורי מילשטיין נטלו חלק ד"ר מיכאל ברונשטיין וסא"ל (בדימוס) אלי דקל. חלק זה עוסק ביכולותיו המוגבלות של צה"ל כפי שהתגלו במהלך המלחמה. הסרטון הוא השלישי בסדרה בת שמונה חלקים העוסקים בלקחים מהמלחמה ובהמלצות לתיקון כשלים שהתגלו במהלכה. בחלק זה של הדיון טוען הד"ר אורי מילשטיין שהמקור לכשלי צה"ל במלחמה נובע מתפיסה שגויה של צה"ל לפיה פסו המלחמות הגדולות וכי ארגונים לא מדינתיים (ארגוני חבלה) לא יכולים לנהל מלחמות כמו מדינות. אפשר לצפות בחלק זה של הדיון ובחלקים נוספים בערוץ היוטיוב "לעומק" של ד"ר מילשטיין בקישור: https://www.youtube.com/watch?v=qG-Bjbz2xbg שם הסרטון באתר של ד"ר מילשטיין – "סא"ל אלי דקל: שום מדינה בהיסטוריה לא קיבלה התרעה נכונה ממלחמה, וציפייה להתרעה היא עבודת אלילים!"
More Posts
Share by: