בראשית 2016 החלו המצרים במבצע הנדסי גדול לייבוש רצועת החוף של בסיס חיל הים המצרי בנמל ראס אל־טין באלכסנדריה. מדובר ברצועת חוף באורך של כ־3,300 מטר וברוחב של 325 מטר. העבודות מיועדות להכפיל את שטח מתקני החוף של מפקדת חיל הים. בד בבד הוחל גם בבניית נמל חדש עבור הצי הנמצא מחוץ לשטח המעגן הצבאי בנמל ראס אל־טין. לצורך זה נבנה שובר גלים באורך של כ־3,300 מטר והוקמו שלושה רציפים באורך כולל של כ־1,400 מטר. העבודות לבניית הרציפים הסתיימו ככל הנראה במחצית השנייה של שנת 2020, ובדצמבר נראתה אחת משתי נושאות המסוקים של הצי עוגנת במקום. בניית התקני החוף של הנמל טרם החלה.
נוסף על הנמל החדש, אותרה בניית רציף חדש באורך של כ־540 מטר בתוך הנמל הקיים. העבודות הסתיימו בשנת 2018 ומאז עוגנות במקום אוניות מלחמה מסוגים שונים.
בניית הנמל והרציף החדשים היא חלק ממהלך להכפלת מספר הנמלים המשמשים את הצי המצרי. במסגרת זו, מאז שנת 2013 נבנו או הורחבו בצורה משמעותית תשעה נמלים. בשבעה מתוכם כבר עוגנות ספינות הצי. העבודות בנמל השמיני בפורט פואד לקראת סיום ורק בנייתו של הנמל הצבאי באל־עריש מתמשכת בעצלתיים.
בניית הנמלים במצרים היא חלק ממהלך נרחב של צבא מצרים להכפלת התשתיות הצבאיות שרובן נעשה בסיני ובחזית התעלה.
להערכתי, גם העבודות להרחבת הצי המצרי ומתקני התשתית שלו קשורות להכנת צבא מצרים לעימות נוסף עם ישראל. אינני מקבל את הפרשנויות של חוקרים הקושרים את התעצמות הצי המצרי לסכסוך עם טורקיה על המים הכלכליים ומעורבותה של טורקיה במלחמה בלוב. אני שולל את דעתם משני טעמים: ראשית, ההחלטות ותכנון הנמלים החדשים החלו כבר בשנת 2010. בשנה זו ובשנים שלאחריה, טורקיה הייתה בת בריתה של מצרים, ושדות הגז הגדולים בים התיכון טרם התגלו ולא היה שום בסיס לסכסוך בין המדינות. שנית, אני סבור כי חוקרים אלו מגבילים את ראייתם לצי והם אינם מודעים לכלל עבודות פיתוח התשתיות המבוצעות רובן ככולן בסיני ובתעלה. עבודות אלו אינן תורמות כהוא זה להכנת הצבא לעימות אפשרי מול טורקיה.