לאחרונה הגיעו לידיי צילומי לוויין של סיני, שצולמו כנראה באוקטובר 2018. באמצעות צילומים אלו הצלחתי לאתר את מערך המפקדות השולטות על הכוחות המצריים בסיני.
רקע
הסכם השלום בין ישראל למצרים מתיר למצרים להחזיק בסיני כוחות צבא שאינם עולים על דיביזיה ממוכנת אחת. במצב זה, נושא הפיקוד על הכוחות בסיני הוא פשוט וברור; מפקדת הדיביזיה היא זו ששולטת כל הכוחות בסיני.
המצב שבו רק דיביזיה אחת ערוכה בסיני היה נכון אולי לשנים הראשונות של הסכם השלום. עד מהרה החלו המצרים לכרסם בהסכם, והחלו בבניית תשתיות צבאיות החורגות מההסכם. במקביל החלה "זחילה" של כוחות נוספים לסיני, וכוחות אלה שונים מהותית מהכוחות הכלולים במסגרת דיביזיה ממוכנת. כך למשל, בין השנים 1985 – 2006 ניבנו בסיני שלושה מוצבי מכ"ם משוכללים, הכפופים לזרוע ההגנה האווירית במצרים, ומוצבי קשר מבוצרים הקשורים למערכת התקשורת המטכ"לית. כל החריגות הללו מההסכם בוצעו זמן רב לפני שהחלו העימותים המזויינים בין האוכלוסייה המקומית לבין צבא מצרים.
נטישת צה"ל את רצועת עזה בשנת 2005 גרמה לעליית כוחם של ארגוני החבלה ברצועה. בניית גדר ההפרדה בין ישראל למצרים בשנת 2013 גדעה בבת אחת את פרנסתם של אלפים מתושבי הרצועה, שהתפרנסו מהברחת עובדים זרים וזונות לישראל, ובמשך עשרות שנים לא נקף השלטון המצרי אצבע למציאת מקורות הכנסה חלופיים לאותם אזרחים. כל הסיבות הללו חברו יחד וגרמו לעידוד פיגועים מצד תושבי סיני (בסיוע הממשל בעזה) נגד הצבא המצרי הערוך ב"מרובע הדמים": אל־עריש – ג'בל ליבני – קציעות – רפיח.
בתואנה זו החל צבא מצרים להכניס כוחות צבא לסיני. בתחילה הייתה זו הפרה גסה של ההסכם,[1] ובהמשך "התירה" ישראל למצרים את ההפרה הזו. להערכתי, בסיני ערוכים כיום כוחות צבא בהיקף של 160 גדודים (למעלה מפי שלוש מהמוסכם בחוזה השלום). כוחות אלו כוללים בין היתר: שדה תעופה בשימוש מלא של הצבא, ועוד שני שדות תעופה שהם צבאיים למעשה, אך משתמשים בהם בתואנה שהם נועדו לרווחת האזרחים (בשדות יש אכן מסוף נוסעים אזרחי, אך השימוש בו מועט, אם בכלל). כמו כן נמצאים שם שלושה מוצבי מכ"ם; מספר אגדי צליחה, וכוחות של חיל הים הבונים נמל צבאי גדול (ואולי שני נמלים) בצפון סיני.
בנוסף על הגייסות הערוכים בסיני, נבנתה שם מערכת לוגיסטית ענפה היכולה לתספק בשעת חירום מספר דיביזיות. המערכת הלוגיסטית כוללת מחסני תחמושת ודלק, מערכת מסועפת של תקשורת קווית ואלחוטית וקווי מים לרוב.
מערך גדול כזה, של כוחות מסוגים שונים ומתקנים לוגיסטיים, מחייב הקמת מערכת שליטה, ללא כל תלות בפעולות הצבאיות (המינוריות?) שצבא מצרים נוקט במלחמתו נגד תושבי סיני. מלחמה זו נושאת אופי של לחימה דתית איסלמית קיצונית, אך יסודותיה, להערכתי, בהזנחה המתמשכת של המצרים את צורכי התושבים הבדווים בסיני, וכל העניין האיסלמיסטי הוא תואנה של תושבי סיני לקבלת סיוע מגורמי ג'יהאד איסלמי.
מערך הפיקוד על צבא מצרים בסיני
מתחם מפקדת הכוחות של צבא מצרים הערוכים בסיני בג'בל אום חשיבה
בג'בל אום חשיבה נבנה מתחם גדול המשתרע על שטח של כ-16 קמ"ר. במתחם שני חלקים עיקריים (ראו צילום):
א. מחנה מפקדה הכולל מאות מבני משרדים ומגורים, אולם גדול לכנסים וסככות לרכב. הבניה מושקעת מאוד וכוללת אף חיפוי שיש באולם הכינוסים. מפקדה גדולה שכזו היא מפקדה לכוחות בהיקף על ארמיוני (מפקדת פיקוד, מפקדת חזית).
ב. מחנה שבו שדה תעופה צבאי, שנועד לשרת בעיקר את המשרתים במפקדה. במתחם זה יש גם מחנה ליחידת אבטחה, בסדר גודל גדודי, המאבטחת את כל המתחם, ומחסני תחמושת, גדולים יחסית, שמיקומם במתחם אינו ברור לי עדיין.
העבודות לבניית האתר החלו בתחילת שנת 2016, והסתיימו, ככל הנראה, בראשית שנת 2018. בתאריך 09.02.2018 יצא צבא מצרים בקול תרועה רמה לאחד משרשרת מבצעיו למיגור הטרור בסיני. המבצע נקרא "סיני 2018". נשיא מצרים, עבד אל־פתח א־סיסי, בתוקף תפקידו כמפקד העליון של צבא מצרים, לבש מדים, ויצא בלוויית פמליה גדולה של עושי דברו ועיתונאים ל"מפקדת הכוחות המיוחדים", כדי לפקח אישית על המבצע. ישראל נרתמה לסייע במבצע, ואפשרה כניסת כוחות נוספים לסיני. כל הטקס התרחש במפקדה באום חשיבה, אך ברור שמפקדת הכוחות המיוחדים בצבא מצרים אינה זקוקה למתחם פיקוד כה גדול, המתאים בגודלו למפקדה על דיביזיונית. מאז נלחם צבא מצרים ללא לאות, אך כנראה גם ללא הצלחה מרובה, ומנסה למגר את הטרור בסיני (קיימים לכך הסברים שונים שאינם מעניינו של מאמר זה).
על פי ידיעה ממקור מצרי,[2] בנו המצרים בסיני את "המרכז המאוחד של הכוחות ממזרח לתעלה". מוצב פיקוד זה נבנה בעומק של 27 מטר מתחת לפני הקרקע, והוא עמיד בפני פצצות חודרות בונקרים, שיש בידי ישראל. אם ידיעה זו נכונה, סביר להניח שמוצב פיקוד זה נמצא בקרבת המפקדה העילית, הניתנת לפגיעה בקלות, שנבנתה בג'בל אום חשיבה. אני מבקש להזכיר לקוראים כי לא הרחק משם, בציר הגידי, בנו המצרים, לפני מלחמת ששת הימים, מוצב פיקוד מבוצר ומשוכלל שנועד לשמש כמוצב פיקוד קידמי של המטכ"ל המצרי.
בניית שני מחנות מפקדה. ייתכן שאלו מפקדות מנהלתיות קדמיות של ארמיות השדה
במקביל לבניית מפקדת הכוחות בסיני נבנו שני מחנות זהים (ראו מפה וצילומים):
א. בגזרת ארמיה 2 בג'בל אם מח'סה, מדרום לכביש רפידים – דוורסואר.
ב. בגזרת ארמיה 3 בג'בל ג'ריפה, מצפון לציר ראס סודר – צומת פארקר.
ניתוח מאפייני המחנות הזהים מצביע על כך, שהמחנות אינם משמשים כמסגרת לוחמת (חי"ר, שריון, וכיו"ב), אלא ליחידות מטה. השאלה היא כמובן איזה מטה ואת מי הוא משרת. לאחר ניתוח מאפייני ההיערכות של צבא מצרים בסיני, אני סובר, שמדובר בשלוחות קדמיות של ארמיות השדה העוסקות בענייני מנהלה, כגון: חימוש, בינוי, אספקה וכיו"ב.
ההחלטה על הקמת מערך הפיקוד והשליטה בסיני, הכוללת מאות מבנים ואלפי חיילים וקצינים, התקבלה ככל הנראה, בשנת 2015. המשמעות היא שכבר בשנה זו (אם לא לפני כן) נפלה ההחלטה במטכ"ל המצרי להחזיק בסיני באופן קבוע כוחות בהיקף גדול. צעד זה הוא קבורתו של הנספח הצבאי להסכם השלום.
מנקודת מבט זו, כל המלחמה המתוקשרת של המצרים בשנת 2018 נגד המחבלים, ו"ההסכמה" הישראלית להכניס לסיני כוחות צבא נוספים למלחמה בטרור - כל זה היה הצגה אחת גדולה. המצרים, כבר בשנת 2015, החליטו לבטל את ההגבלות שהוטלו עליהם במסגרת הסכם השלום. לכניסת כוחות זו אין כל קשר לפעילות הצבאית המוגבלת שהמצרים יוזמים כנגד המחבלים האיסלמיסטיים בסיני.
מהשקעת המשאבים הרבים בבניה ובאדריכלות ניתן לקבוע בבטחה כי מדובר במפקדה שמתוכננת להישאר במקום לשנים רבות.
מפקדות אלו משמשות את צבא מצרים בעת שגרה, ולהערכתי, בעת עימות עם ישראל הם ידלגו מזרחה, למוצבי פיקוד מבוצרים שנבנו או שייבנו בקו של ג'בל מע'רה - ביר אל חסנה - נח'ל. אם אכן נבנה בג'בל אום חשיבה מרכז מבצעים מבוצר, עמוק מתחת לפני הקרקע, ייתכן שבעת עימות עם ישראל הוא ישמש כמוצב פיקוד קידמי של המטכ"ל המצרי.
הערות
[1]. ראיון של שמעון שיפר עם האלוף (במיל') עמוס גלעד (ידיעות אחרונות 29.03.2019).
[2]. "פורטל ההגנה של מצרים" 26.02.2018
https://www.facebook.com/EGYDEFPORTAL/posts/1416089118503553