אלי דקל-דליצקי
28.05.2020
הקדמה
כ־60 ק"מ ממזרח לקהיר הולכת ומוקמת באטיות רבה מאוד [1] עיר הבירה החדשה הקרויה (שם זמני) New Capital Cairo. העיר מתוכננת להיות המרכז של השלטון במצרים ונבנים בה שני מתחמים מוגנים גדולים. האחד נמצא בצפון העיר וכולל את ארמון הנשיאות, מחנה לכוחות אבטחת המרחב, ואולי גם את מפקדת המודיעין הכללי (גוף דומה לשב"כ). השני נמצא בדרומה של העיר ובו קריית הממשלה. זהו מתחם ענק (11X8 ק"מ) ובו משרדי הממשלה השונים וסביבם מגורי הפקידות הבכירה. בתוך שטח המתחם נבנים שני מחנות אבטחה. בסך הכול מוקמים בעיר שלושה מחנות גדולים לכוחות צבא או כוחות אבטחה מיוחדים, סמי צבאיים, המתוכננים לקלוט כ-25,000 חיילים (לא כולל קצינים) לאבטחת המשטר.
מתחם ארמון הנשיאות
במרכז המתחם ההולך ומוקם ארמון הנשיאות. על פי תוכנית המתאר של העיר [2], הארמון ניצב בקצה שדרה רחבת ידיים וניתן היה לראותו מכל עבריו. באפריל 2017, שונתה תוכנית המתאר וסביב הארמון נבנתה חומת בטון גבוהה המסתירה חלקית את המבנה המפואר. המצרים לא הסתפקו בחומה הגבוהה ולאחר אפריל 2019 הוחל בהקמת סוללת עפר בגובה של כ־25 מטר(!) סביב מבנה ארמון הנשיאות. הסוללה נועדה להגן על הארמון מפני פיגועים של רקטות או טילי כתף מסוגים שונים.
סוללת העפר האימתנית פוגעת קשות בארכיטקטורה של העיר. בתוכנית המתאר של העיר שפורסה ביוני 2016,[3] הוא תוכנן להיות אחד האובייקטים הארכיטקטוניים של העיר, אך כנראה שאילוצי ביטחון הביאו את המצרים להכניס שינוים מהותיים. נכון לפברואר 2020 החומה מקיפה כבר את הארמון משלושת עבריו, ללא החלק הדרומי עדיין. בסוללה נבנים כעת חמישה מעברים המאפשרים כניסת כלי רכב לארמון. לכשתושלם סוללת הכפר, משרדי הנשיאות של מצרים יהיו נתונים בכלוב של עפר המוקף בחומת בטון.
מחנה כוחות משמר הנשיאות.
ממערב והצמוד לארמון נמצא מחנה המשתרע על שטח של כ־2X1 ק"מ ובו חמש יחידות משנה, 4 מתוכן מיועדות לכוחות אבטחה מסוגים שונים (אבטחה רגלית, סיור רכוב, פיזור אלים של הפגנות וכיו"ב). החמישית כוללת בריכת שחיה, מתנ"ס ומגורי קצינים.
במחנה 38 מבני מגורים בקיבולת של כ-10,500 חיילים / שוטרים המשרתים במקום. מספר זה אינו כולל את הקצונה ואנשי הקבע. המבנים במחנה זהים לאלה הנבנים במחנות צבא מצרים, כך שיתכן שבמקום משרתים אנשי צבא.
מרכז שלטוני מאובטח.
ממזרח ובצמוד לארמון הנשיאות נמצא מרחב מוגן בחומת בטון המשתרע על שטח של 1.5X1.5 ק"מ ובו משרדים, סככות, בתי מלאכה וסדנאות. היעוד של המתחם אינו ידוע, אך אין ספק כי זו יחידה של הממשל המצרי. אני מעלה סברה לפיה מתחם זה משמש את מפקדת מנגנוני המודיעין הכללי. מדובר בשרשרת של גופים שונים ומשונים דמויי השב"כ אצלנו, שתפקידם לאבטח את שלטון הנשיא מפני הפיכות חצר, ומעקב אחר ארגונים המתנגדים למשטר. גופים אלו כפופים ישירות לנשיא ומעסיקים מאות אלפי אנשים, גלויים וסמויים.
מתחם הקריה החדשה
בדרומה של העיר הולכת ונבנית הקריה החדשה של ממשלת מצרים. הכוונה היא לרכז את כל המיניסטריונים הפזורים ברחבי קהיר למתחם מרכזי ובו גם מגורים לפקידות ומתקני רווחה עבורם. המתחם מוקף בחומת בטון גבוהה ולאורכה עשרות מגדלי שמירה. בשטח שבתוך החומות נבנים שני מחנות שנועדו לאבטח את הקריה מפני מתנגדי המשטר:
בצפון קריית הממשלה מוקם מחנה דיביזיית חי"ר קלה, מתחם המוקף בחומה נפרדת מזו של קריית הממשלה. במתחם 15 יחידות משנה הכוללות מבני מגורים, מסגד, מגרש משחקים וסככות לרכב. חלק מיחדות המשנה זהות זו לזו ומזכירות בצורתן מחנה גדודי בצבא. מניתוח מאפייני הבניה אני מעריך שבמקום יש שתי מסגרות של כוח דמוי חטיבה, בכל אחת שישה גדודים. בנוסף, קיים מחנה שאני מעריך שהוא מפקדת המתחם, ואולי אך משמש כמפקדת על לכלל הכוחות הערוכים להגנת קריית הממשלה, כולל המחנה המערבי שלהן. תפקיד הכוחות במחנה הוא להגן על קריית הממשלה באמצעים שונים. במחנה 35 מבני מגורים בקיבולת כוללת של 8,550 חיילים/אנשי משמר. בניית המחנה החלה בפברואר 2018 וטרם הסתיימה.
בחלק הדרום מערבי של מתחם קריית הממשלה מצוי מחנה נוסף של כוחות אבטחה. המחנה נמצא בשלבי בנייה, וייתכן שיורחב ואולי אף יוכפל. בשלב זה יש במחנה 22 מבני מגורים בקיבולת של לפחות 5,500 חיילים/ שוטרים.
סיכום
המשטר במצרים, כמו בכל המדינות הטוטליטריות בהן יש משטר של איש אחד, נשען מאז ומעולם על כוחות אבטחה רבים. המשטר במצרים לדורותיו, נשען על:
● מערכת מודיעין-פנים גדולה ומסועפת שבה כולם שומרים על כולם, מתוך כוונה לשמר את שלטון הנשיא .
● כוחות אבטחה הפרושים בכל רחבי המדינה והדואגים למנוע התקוממות.
● כוחות צבא הערוכים במרחק של כ-15 ק"מ ממזרח לקהיר, והמיועדים גם בעת מלחמה[4] להישאר סביב הבירה ולשמור את השלטון שם.
מאז שנתפס השלטון במצרים בידי הנשיא עבד אל־פתח א־סיסי, חלה תפנית, והוקמו מסגרות צבאיות/סמי צבאיות מיוחדות לאבטחת השלטון באמצעים אלימים. מדובר בכוח כולל של כ-30,000 לוחמים (25,000 החיילים שמניתי לעיל ומפקדיהם) שכל תפקידם הוא לאבטח את המשך שלטונו של הנשיא. כוחות אלה, בשונה מהכוחות שאבטחו נשיאים קודמים במצרים, ערוכים ממש "מעבר לגדר" של הארמון או בתוך "חצר הממשלה".
הקמת סוללת העפר האימתנית סביב ארמון הנשיאות, מכניסה את הנשיא ל"כלוב של עפר". תופעה זו אין לה אח ורע בשום משטר טוטליטרי, ומעידה על כך שהנשיא חרד מאוד לביטחונו. איני יודע אם משום שבידו מידע שסר חינו אצל העם שתלה בו תקוות רבות, או משום היותו פרנואידי החושד שכולם חפצים להתנקש בחייו.
כך או כך, הקמת כוחות האבטחה המיוחדים המגינים על המשטר, עלולה להגדיל את הסד"כ המצרי שישתתף במלחמה עתידית מול ישראל..
הערות
[1]. דקל, אלי. " הקמת הבירה החדשה של מצרים מתנהלת לאיטה" 15.12.2019 http://www.dekelegypt.co.il./191215
[2]. משרד השיכון המצרי 10.06.2016. שמור בארכיון המחבר
[3]. שם
[4]. במלחמת יום הכיפורים השאירה הנשיא סאדאת סביב קהיר דיביזיה ממוכנת ולפחות שתי חטיבות שריון. כוח זה היה נחוץ מאוד בחזית, אך הנשיא העדיף את ביטחונו האישי. רק לאחר שצה"ל חצה את התעלה והחל לאיים קהיר "נאות" הנשיא סוף סוף להטיל את הדיביזיה הממוכנת לקרב.
שתף
Contact Us
Contact Us
אמנון לורד מעיתון "ישראל היום" ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי
The i24NEWS English Channel interviewed Lt. Col. (Ret.) Eli Dekel regarding the increased Egyptian military presence in Sinai, which violates the peace agreement between the countries.
Dekel served for many years in the IDF Intelligence Directorate and is a senior researcher of Israeli intelligence and infrastructure systems in Arab countries.
מאמר של ר.כץ בגיליון 665 של העיתון "יתד נאמן". המאמר מבוסס על ראיון ממושך שקיימה המחברת עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי. המאמר פורש יריעה רחבה של יחסי ישראל – מצרים מאז חתימת הסכם השלום, ומתאר את ההכנות של צבא מצרים למלחמה בישראל
מאמר של שירית אביטן כהן בעיתון "ישראל היום" העוסק בהפרות המצריות של הנספח הצבאי להסכם השלום. במאמר מראיינת שירית חוקרים שונים המפרשים את המשמעות של ההפרות. בין המרואיינים לכתבה נמצא סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי.
לאחר אמירות הנשיא דונלד טראמפ הקוראות לירדן ומצרים "לאמץ" אליהם עקורים תושבי רצועת עזה, העיתונאי פלד ארבלי "מעריב" שוחח עם סא"ל (דימוס) אלי דקל, איש מודיעין לשעבר ומומחה לחקר מצרים, על משמעויות התכנית השנויה במחלוקת. הכתבה פורסמה באתר האינטרנט של מעריב.
מר אלכס צייטלין מאתר "באים אל הפרופסורים" משוחח עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל על האפשרות שמצרים עומדת לתקוף את ישראל. הרקע לשיחה הוא מבול של סרטונים המופצים במרשתת במצרים, בהם נראה הצבא המצרי מקיים מסדרים גדולים עם כלי נשק רבים ואישים שונים משמיעים איומים כלפי ישראל.
מאמר של חיים גפן בערוץ הידברות הדן בכך שמצרים מכינה את צבאה לאפשרות של מלחמה בישראל. המאמר מבוסס על ראיון של מר חיים גפן עם סא"ל (בדימוס) אלי דקל.
אלעזר שטורם מערוץ TOV מראיין את אלי דקל כ"ח בטבת ה'תשפ"ה 28.01.2025 מאז 2003 בונה מצרים מחסני ענק לאחסון ציוד צבאי כגון טנקים, תותחים וציוד מכני הנדסי. סביר להניח כי במחסנים ישנה גם אספקה כללית לשעת חירום כגון תרופות ומזון יבש. נכון לינואר 2025 המחסנים משתרעים על בנוי של כ־2.5 מיליון מטר מרובע. מאז 2019 ובמיוחד בשנה האחרונה חלה האצה בבניית אתרי האחסון. כ־60% ממבני האחסון הם בגודל 100X38 מטר וכ־25% כל מבנה אחסון הוא בגודל 100X100 מטר. במחסנים נועדו לאפשר למצרים מלחמות ממושכות ללא תלות וסיוע מבחוץ.
אלעזר שטורם מערוץ TOV 14 ראיין את סא"ל (בדימוס) אלי דקל-דליצקי ודן עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני".
יערה זרד מערוץ 14 בטלוויזיה ראיינה את סא"ל (בדימוס) אלי דקל ודנה עמו בשאלה "האם טראמפ ייכפה על מצרים ליישב עזתים בסיני". הראיון הוא חלק מפנל מומחים שדן בנושא.
